בתשובה לאיציק ש., 05/05/07 5:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצויין אני שמח שהסכמתם. (מר הירש, מר נאורי ומר ש.) האם לדעתכם ויתור על חבלי ארץ/שטחים כבושים/שטחים משוחררים/יהודה שומרון וגולן איש איש והמונח הנח להשקפתו, יביא שלום? קר/חם/אי לוחמה/הפסקת האיבה/ הוסף/גרע כאוות נפשך אבל תשובה אני מבקש לדעתכם: כן ,לא, אולי, משהו - הרי לשם מה החלון המדובר? הקמת חוג לתיקון פוזמקים בלויים או לחתימה על הסכם שלום, זיכרו שאין פרה קדושה הכל הולך ירושלים יפו הכל, יהיה שלום או לא יהיה שלום? מיקי |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהסכמנו כל-כך. "האם לדעתכם ויתור על חבלי ארץ/שטחים כבושים/שטחים משוחררים/יהודה שומרון וגולן איש איש והמונח הנח להשקפתו, יביא שלום?" האם הסכמים הכוללים העברת שטחים ממדינה אחת לאחרת הביאו ל"שלום" בעבר? אני חושב שתסכים איתי שהתשובה היא כן. ראה למשל את אירופה, או את רוב רובה של דרום-מזרח אסיה. האם יקרה כך במקרה הישראלי-סורי, למשל? תלוי בכמה שאלות: * האם שלום כזה הוא באינטרס של המעמד השליט בשתי המדינות? לפחות כאן בישראל, אני חושב שיש מעבר מ"לא" ל"כן", אבל זה ייקח עוד כמה שנים, כי למרות כל גלי המחאה לאחרונה, נראה שבכל זאת תופי המלחמה הם כלי אפקטיבי לאחדות, וקשה לי להאמין שיוותרו כאן על אחד מאופקי המלחמה האחרונים שנותרו, במיוחד בהתחשב בכך שיש רתיעה גדלה והולכת מהסכסוך עם הפלסטינים. בצד הסורי אין לי כל-כך מושג, אני לא מכיר את הפוליטיקה הפנימית של סוריה מספיק על מנת לתת תשובה מנומקת. * האם שלום כזה הוא באינטרס של המעמד השליט במעצמה החולשת על איזור? זו שאלה קצת יותר חשובה מהקודמת, כי המעמד השליט המקומי מאד תלוי במעצמה החולשת, בגלל העולם האימפריאליסטי בו אנו חיים. במקרה שלנו, מדובר בארה"ב. שיתוף פעולה כלכלי כלל-מזרח-תיכוני הוא מסוכן למעמד השליט בארה"ב, כי הוא עלול ליצור מקבץ כלכלי מתחרה המגובה בנפט מקומי (כמו מה שקורה עכשיו בדרום אמריקה עם ונצואלה), ולכן זה באינטרס שלה לטרפד כל הסכם שעלול לגרום לכך, למשל, הסכם בין ישראל לסוריה, לא-כל-שכן היוזמה הסעודית. דעיכתה של ארה"ב רק מחזקת את הצורך הזה. לגבי ה"חלון" המדובר, יכול להיות שמדובר באינדיקציה לכך שהתשובה לחלק ב' של השאלה הראשונה, קרי, האם זה באינטרס של המעמד השליט הסורי לחתום על הסכם שלום עם ישראל, היא חיובית. לצערם, "חלון" יותר משמעותי, שבו כוחה של ארה"ב יחלש מספיק על מנת למנוע מהאינטרסים שלה להכנס הסיור, ומצד שני עדיין לא יהיה כוח אימפריאליסטי אחר שיקח ממנה את השרביט, לא יהיה, לדעתי, כי גם הגוש האירופאי וגם הגוש הדרום-אמריקאי כשלעצמם הם כבר חזקים מספיק, ופועלים בנידון ללא הפסק (ראה, למשל, את תמיכתה הבולטת של ונצואלה באיראן). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |