 |
אין אפשרות לעשות ניסויים במדע המדינה (או ביחסים סין לאומיים לצורך העניין), אבל לא חסרות דוגמאות של כשלון הקונספציה הזו. האמריקאים תמכו בהפיכה נגד איינדה בצ'ילה ב1973 והעלה רודן איום. הם תמכו בנורייגה עד שסר חינו ואז יזמו מלחמה כדי לחטוף אותו. גם ישראל לא טמנה ידה בצלחת. אם אני זוכר נכונה, החמאס טופחו כדי להיות קונטרה לאש"פ (אל תתפסו אותי במילה על זה, כי אני לא זוכר בדיוק).
בקיצור הטיעון המדבר על חוסר יכולת לחזות את התוצאות של המעשים הלא מוסריים דיי מחוזק מהדוגמאות ההיסטוריות.
גם את הטענה של "חייבים לשחק את המשחק המלוכלך כי האחרים עושים את זה" אפשר לסייג. טיפוח המשטרים האפלים של מרכז אמריקה, כולל הנחייה של אנשי סי.איי.איי בנושא עינויים והעלמת מתנגדי משטר חוזרת לארה"ב כבומרנג.
בכל מקרה, האסכולה הריאליסטית בתחום היחסים הבין לאומיים נמצאת בירידה בשנים שלאחר המלחמה הקרה. ההבנה של הצורך בשיתוף פעולה ומתן כח לגופים בין לאומיים או על לאומיים גברה מאוד בעשור האחרון. אני לא חושב שאין לה מקום בכלל, אבל כמו שאומרים, היא צריכה להיכנס לפרופורציה.
בעניין אחר, מי שמתעניין, אפשר לקרוא על הכנס שבו השתתף הפרופסור גריי לפני כשנה וחצי באתר הזה:
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש