|
||||
|
||||
הידע שלי בנושא היה מלכתחילה מועט וגם אותו שכחתי מאחר שאיני עוסק בתחום. בכל זאת לפי מיטב זכרוני (שאינו ערובה בלתי מוגבלת) אני לא טועה לגמרי. 19 הפרמטרים החופשיים שיש בתאוריה הם בעיה במימדים שאתה מתאר. אתה יכול לקבל את או לחפש תורה מכלילה שתסביר אותם. ההבדלים בין התורה ה"מאוחדת" לסטנדרטים יהיו באנרגיות הגבוהות שאינן בהישג היד הטכנולגי. תנודות הנייטרינים הן יותר בעייתיות. אם התנודות האלו אכן קיימות (ולמיטב זכרוני הן נתגלו לא רק ב-LSND אלא בכמה מקומות, למשל SNO. התנודות בכל מקרה הן ההסבר המוביל לתוצאות הידועות היטב של Davis עוד משנות ה-70) ברור שמשהו "פגום או חסר" במודל הסטנדרטי. יתרונו של המודל הסטנדרטי נבע מכך שהמשוואות שלו נבנו כך שהכילו בדיוק את ההרכב המינימלי של איברים הנדרש כדי להסביר את הסימטריות הידועות של הטבע. כדי להסביר את התנודות הללו (מלבד עוד 10 פרמטרים חופשיים) צריך להכניס איברים נוספים ונייטרינים ימניים (שעד עתה לא נצפו) ובכך אתה מחסל את ה"מינימליזם המזהיר" של המודל. אפשר לומר שבמצב הזה המודל הסטנדרטי מאבד את היחודיות ה"מינימלית"שלו ואפשר לחשוב על כל מיני מודלים מאחדים עם עוד איברים. לגבי מסה ומטען יכול להיות שאתה צודק. המודל הסטנדרטי חישב בדיוק רב את המומנט המגנטי (אאל"ט שוב) של האלקטרון שהוא בעצם היחס בין המטען החשמלי למסה (או להיפך), כך שהתיקון יכול להיות במונה או במכנה וזה תמיד מבלבל אותי. בכל מקרה אני די בטוח שגם המטען החשמלי משתנה באנרגיות גבוהות (כלומר ככל שמצליחים להתקרב לליבו ה"נקודתי" של האלקטרון). לגבי הקשר בין המיתרים הקוונטיים למתמטיקת היריעות הקלאסית, אני רק מוסר מה שנאמר לי ולכן איני יכול להתוכח יותר מדי בנושא. (בכל מקרה לא צריך להיות מופתע מאוד גם אם זה נכון. גם את חבורות הסיבוב של מכניקת הקוונטים לא המציאו הפיזיקאים הקוונטיים). דרך אגב לא יצא לי עד עתה לשמוע הסבר ממש אינטואיטיבי או לחילופין מובן של האופן בו מיתר יכול ליצג חלקיק. |
|
||||
|
||||
ועל האופן בו משוואה פונקציונלית-דיפרנציאלית על אופרטורים לא חילופיים יכול לייצג חלקיק יש לך הסבר אינטואיטיבי? |
|
||||
|
||||
''משוואה פונקציונלית-דיפרנציאלית על אופרטורים לא חילופיים'' היא לא אינטואיטיבית. לכן לא צריכה הסבר אינטואיטיבי. מיתר זה משהו הרבה יותר מוכר ומומחש. |
|
||||
|
||||
זו שאלה מכשילה. א. מצד אחד אני בטוח שהתשובה היא כן. יש הסבר אינטואיטיבי, או ליתר דיוק תאור משלים מעולם המושגים הקלאסי המקל עליך להבין/לזכור (או לפחות לזכור על מה מדובר, כמו סביבון לספין). ב. מצד שני אני ממש לא זוכר אותו ולכן לא אנסה לסבך אותך ובעיקר אותי. אני בטוח שסטודנטים שהחומר טרי אצלם ייטיבו לענות ממני. בכל אופן בהמשך לויכוחים הקודמים שהיו לנו, אפשר לציין שגם ההמילטוניאן וצפיפות הלגרנז'יאן הומצאו הרבה לפני שמישהו בכלל חשב על קוונטים. גם הצורך לתאר ספינורים ע"י קומוטטורים מודגם יפה ע"י סימטריות שיקוף (אני חושב) של סביבונים. לגבי החלקיקים המתוארים כמיתרים או יריעות גמישות מתנודדות בהיפר-מרחבים סגורים על עצמם, דוקא ניסו להסביר לי אבל לא ממש הבנתי (קוצר המשיג וגם הגיל כנראה נותן אותותיו). |
|
||||
|
||||
טל''ח - קומוטטורים זו כמובן סימטריית חילוף (החלפה פנימית בין זוג ספינורים) ולא שיקוף (היפוך צירים). |
|
||||
|
||||
אפשר לשאול (בבורות מוחלטת) על אילו חלקיקים מדובר? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהכוונה לכולם. כלומר החלקיקים האלמנטריים שהם אבני היסוד הבסיסיים של החומר ביקום. אני חושב שתורת המיתרים מנסה לתאר את ''תנועתם'' של החלקיקים האלו במימדי המרחב-זמן (ולמעשה בעוד מימדים מסתוריים המתארים סימטריות וסופר-סימטריות פנימיות של החלקיקים) ע''י המשוואות של מיתר רב-מימדי רוטט. (אני מנחש שאוסף הנקודות במרחב תלת מימדי המתארות את תנועתו של חלקיק קלאסי לאורך הזמן הן מיתר קלאסי. עבור חלקיק קואנטי המיתר הופך ליריעה גמישה). |
|
||||
|
||||
אם כל הנקודות הן המיתר, אז איפה הרטט? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני חושב שזו פונקציית הגל הקוונטית. כל ''מצב'' של המיתר מייצג ''מסלול'' אפשרי של החלקיק. אפשר בהשאלה לתאר את החלקיקים הקוונטיים כנעים הלוך ושוב בתוך השדה שלהם. ההסתברות למצוא את החלקיק בתנועה מסויימת היא זו ש''רוטטת'' בין מצב למצב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |