 |
יש באנגלית מילה יפה- malaise שנדמה לי שהתרגום שלה לעברית הוא איפשהו בין חוסר נחת לבין מחלה מערכתית, שמתארת בדיוק את מצב הרוח הציבורי. בשנתיים האחרונות, כמעט כל אזרח כאן שם לב לשורה של תופעות: שחיתות ציבורית, חולשת המערכת הפוליטית, קריסה של מערכת החינוך, החלשות מעמד הביניים, "תופעת גיידמק", העדר אופק מדיני או לחלופין גירוש יהודים בידי יהודים ועוד מיני טופינים. כל אחת מהתופעות כשלעצמה היא אולי איננה נוראית כל כך, אבל כולן יחד יוצרות תחושה עמוקה של חרדה בציבור כולו. עליהן נוספה תבוסה צבאית בקיץ. מכיוון שמחשבה מעמיקה על הקשר שבין התבוסה לשאר התופעות ונסיון להגדיר מחדש לאן אנחנו הולכים שתוארו לעיל דורשים קעקוע של כמה מיתוסים אהובים (למשל "חוסנה של החברה הישראלית" ו"צה"ל הוא הצבא הטוב בעולם) ועלולים להעלות מסקנות נוגות על העתיד הם כנראה מעבר לכוחו של הציבור, אנחנו חוזים כעת בתחליף מושלם: גירוש השעיר לעזאזל. אולמרט ופרץ מעמיסים עליהם ברגעים אלה ממש את חרדות הקהילה, עוברים טקס השפלה ומגורשים אל המדבר (הפוליטי...). שאר הקהילה מגיעה לקתרזיס וממשיכה לה לדרכה, עד הפעם הבאה. ההפגנה בכיכר רבין היא ככה"נ שיאו של הטקס ובקתרזיס נזכה לצפות בכותרות העיתונים של מחרתיים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש