 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפי שמציין היטב מר אשד, וליקובסקי אכן מגלה למדנות יוצאת דופן, והשכלה כה רחבה, הראויה לאיש רנסנס אמיתי. מה שאשד לא מציין וחבל, הוא שספרו "תקופות בתוהו" זכה לשבחים ולתמיכה מצד מס' (מצומצם אמנם) של ארכיאולוגים ופרופסורים, כגון אטיין דריוטון, פפייפר ושפר, שגם אם לא קיבלו את התיזה שלו, שיבחו אותו על הידע המעמיק והמרשים שהפגין. אפילו פרופ' דוד פלוסר, אשר קרא את כתב היד של "ההיתה תקופת חושך ביוון" - לא פסל את הספר, וקרא למומחים לבדוק אותו באופן רציני. לא ייתכן שפרופ' כה מכובד ובעל שם עולמי כפלוסר, יתייחס ברצינות לדברי הבל, אילו היו באמת כאלה. נקודה נוספת שלא הובהרה מספיק במאמר, והיא כדלקמן: הרי בעת שיצא ספרו הראשון של וליקובסקי לאור, "עולמות מתנגשים", יצאו עוד עשרות ספרים אחרים, חלקם על עבמים וחלקם על כדור הארץ השטוח... על הספרים התמהוניים באמת - איש לא הגיב, ובצדק. ואולם על ספרו של וליקובסקי התפרסמו כשלושת אלפי(!) מאמרי ביקורת, בעד ונגד, נוסף על הסערות, הלחצים והסימפוזיונים שמסביב. ונשאלת השאלה, מדוע?! מדוע "זכה" וליקובסקי למטר של אש, ואילו "אגודת כדור הארץ השטוח" נותרה בצל? בוודאי אין זה מקרי! וליקובסקי מביא פתרונות לשאלות רבות מאוד אשר מנסרות בחלל האויר הארכיאולוגי עד היום, והרי מבחר מהן: 1) מתי יצאו בני ישראל ממצרים, אם בכלל? 2) ממלכת שלמה - גדולה ומפוארת או קטנה ועלובה 3) מי היתה מלכת שבא, אם בכלל היתה? 4) בית המקדש בירושלים - האם ישנם תבליטים של כלי הקודש?! 5) מי היו העמלק? 6) מי היו החיקסוס? 7) כיצד ידע הומרוס לספר על אירועים, אנשים, נופים, מקומות ואף פריטים ספציפיים (שנמצאו בחפירות אכיאולוגיות!) בעוד שכל אלו התקיימו חמש-מאות שנה לפניו, ומה גם שבמהלך חמש-מאות שנים אלו לא ידעו היוונים קרוא וכתוב, ולכן לא יכלו להעביר את המידע בצורה כה מדוייקת...? ועוד ועוד. הקריאה בשני ספרי "תקופות בתוהו" של וליקובסקי, כמוה כמפגש מסעיר עם נוסע בזמן, ולקורא הנבון והגון מובטחת חוויה בלתי-נשכחת. מומלץ ביותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הזמן של בן אנוש מוגבל, ואם הוא יקדיש אותו לקריאת ספרים של כל מיני בעלי תיאוריות דמיוניות כמו וליקובסקי, פון דאניקן ודומיהם, יישאר לו זמן מועט מדי לעשות דברים חשובים באמת, כמו, למשל, לקרוא את האייל. אולי וליקובסקי היה מבין גדול בארכיאולוגיה, היסטוריה ופילוסופיה, אבל בפיזיקה הוא הבין מעט מאד. דוגמא אחת בלבד שאני זוכר: הוא ניסה להסביר את "שמש בגבעון דום" ע"י עצירת הסיבוב של כדור הארץ כתוצאה מפגיעת איזה עצם שמימי. חישוב קצר של כמות האנרגיה התרמית שהיתה נוצרת מאנרגיית הסיבוב של כדוה"א מוכיח שלא היו נשארים עדים חיים לספר את הסיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתב העת האחרון "אסטרונומיה" - בטאון האגודה הישראלית לאסטרונומיה, כרך 30, גליון 2, אביב 2004,יש תשובה מדעית גם לטענה זו - ראה המאמר של שולמית וליקובסקי כוגן שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר וכתב העת הזה אינו בידי, אולי תוכל לסכם עבורי את התשובה המדעית, או להביא קישור למשהו שנגיש ברשת? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |