 |
אם הבנתי נכון את שאלתך:
תורות פיסיקליות חדשניות נדרשות לקיים את עקרון ההתאמה: בגבול המתאים, ניבוייהן נדרשים להתלכד עם אלה של תורות קודמות, אם ידוע שהאחרונות עמדו במבחן הניסוי בגבורה.
דוגמא: תורת הכבידה הניוטונית חוזה נדיוק מרשים את תנועת מאדים סביב השמש. כל תורת כבידה שתתן ניבויים שונים (מעבר לשגיאת המדידה) עבור תנועה זו, מקומה בפח (או בדיון המוניומנטלי של א. ע.).
הסימטריה שעליה מושתת המודל הסטנדרטי היא מכפלה קרטזית של שלוש אלגברות לי (לפרטים, עיין בוויקיפדיה). תורת האיחוד הראשונה 1, התבססה על (SU(5 (וכך גם נקראה). הסיבה: ב- (SU(5 ניתן לשכן את המכפלה הקרטזית של המודל הסטנדרטי. באופן כזה, עקרון ההתאמה מובנה לתוך התורה החדשה (למרות שאינו בהכרח מובטח מראש) ע"י זיהוי הסימטריה המשוכנת עם הסימטריה של המודל הסטנדרטי.
מהמעט שידוע לי על תורות המיתרים, גם הן משתמשות בתרגיל הזה.
1 ניתן להתווכח על מידת זכאותה של (SU(5 לתואר.
------------
ברכות ותודה לראובן על המאמר הנאה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש