בתשובה לעומר, 29/04/07 11:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מכיר רק משמועות. אבל בעיקרון, אין שום דבר בעייתי עם הרעיון שיש אינטרס כללי לשפר את תנאי הפנסיונרים (לכל אחד יש אינטרס כזה), ולהקים מפלגה שתקדם את הנושא. אפשר היה גם להקים את "מפלגת הסטודנטים" שתדאג למצב ההשכלה הגבוה בישראל (פתאום זה קצת מוזר, לא? יותר סביר שזו תהיה "מפלגת המורים" או "מפלגת הפרופסורים", או משהו בסגנון). אם מפלגה כזו הייתה נבחר לכנסת, מן הסתם היה לגיטימי לחלוטין שהיא תנסה, משם, לעצב את מערכת ההשכלה הגבוה. לגטימי בדיוק כפי שזה לגטימי מצד מרץ או ישראל-ביתנו לעשות כך. לא פחות, ולא יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל נציגי הפנסיונרים? זמניים, כן? תחלופה גבוהה, לא? מה עם ועד ההורים הארצי? התלמידים במערכת החינוך גם מתחלפים, לא? ובכל זאת, בכל רגע נתון, יש הורים לילדים. אני מסכים שיש משהו מוזר ב"נציגי הסטודנטים" וזה פחות מוזר כשמדברים על "נציגי אירגון האקטוארים". פשוט כי אנו מצפים שאקטואר היום יהיה גם אקטואר בעוד עשור (פשוט משיקולים אקטואריים). אבל הטענה ש"לכל אחד יש אינטרס כזה" כשהוא חל על הפנסיונרים, נכון במידה מסויימת גם על הסטודנטים. הדבר הכי קרוב לנציגי הסטודנטים העתידיים זה הסטודנטים שלומדים היום. הם גם מכירים את הנושא הכי טוב. זה אולי לא אידאלי, אבל איזה אלטרנטיבה יש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את ועד ההורים הארצי אני לא מכיר. מי הם? אתה חושב שראוי לתת לדעתם משקל מיוחד בעיצוב ותקצוב מערכת החינוך? בשביל מה בכלל צריך אז בחירות דמוקרטיות? או שאולי "מערכת החינוך בישראל" היא עניין סקטוריאלי? הבעיה הגדולה יותר מהגדרת הסקטור (אקטוארים לעומת סטודנטים), היא במשמעות האינטרסים עליהם מדובר. האינטרסים המיוחדים לאקטוארים נוגעים בעיקר לאקטוארים (של היום ושל מחר). האינטרסים המיוחדים לסטודנטים (אם יש כאלה), הם כלליים וציבוריים הרבה יותר, ולהחלטות שעל הפרק יש משמעות לא פחותה גם עבור אלה שהיום הם סטדונטים ומחר לא יהיו, עבור אלה שהיום אינם סטודנטים ומחר יהיו ועבור אלה שלעולם לא יהיו סטודנטים. אני כופר לחלוטין ברעיון שהסטודנטים של היום מכירים את הנושא הכי טוב. הם לא מכירים *בכלל* את האלטרנטיבות למצב הקיים, ואין להם שום כלים לבחון אותן. כל סטודנט מכיר רק את הסביבה האישית והאנקדוטלית שלו - ולא את המצב בכלליותו. האינטרס הברור של נציגי הסטודנטים הוא מיידי וצר. אין להם אינטרס מיוחד בסטודנטים הבאים ובעתיד המחקר בישראל. האלטרנטיבה היא טריוויאלית: להעביר את ההחלטה לממשלה (או לכנסת), להקים וועדה שתבחן אלטרנטיבות, תבדוק את היישום שלהן במקומות אחרים בעולם, ותעריך את ההשלכות שביישומן. נדמה לי שזה בדיוק מה שעשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לי לראות אם אני מבין את ההגיון שלך: לאקטוארים מותר להתערב בהחלטות הנוגעות להם, כי האינטרסים של האקטוארים נוגעים רק להם. לסטודנטים *אסור* להתערב, כי האינטרסים שלהם הם כלליים והחלטות לגביהם ישפיעו גם על אנשים אחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*נציגי* הפנסיונרים ודאי אינם זמניים. שכחת ששלוחי מצווה אינם ניזוקים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |