בתשובה לאורי גוראל-גורביץ', 27/04/07 20:09
טוב מאוד 440663
חייל במילואים זה סיפור קצת שונה מחייל במדים, לדעתי.
המדינה בעצם שוכרת כוח אדם מהמעסיקים במשק (נתעלם לרגע מהעצמאיים, למרות שזה בעצם אותו הדבר). היא לוקחת אותי, כעובד, המעסיק שלי ממשיך לשלם לי, והמדינה מחזירה לו את הכסף. הכל טוב ויפה בתאוריה.
אלא שבפועל, המדינה מחזירה למעביד פחות ממה שהוא אמור לשלם לי‏1, והמעביד לא פראייר. בסופו של דבר זה יורד מהכיס שלי. וזה אפילו גרוע יותר אם אני מובטל (או סטודנט, שזה אותו הדבר): המדינה שוכרת את עצמי ממני, אבל מרשה לעצמה לשלם לי פחות מכפי שמגיע לי על פי חוק.

-----------------------------------
1 - למשל, בכך שהצבא משחרר אותי (כנוהג) ביום חמישי לאחר שגייס אותי ביום ראשון. המעביד מבחינתו איבד אותי לשבועיים, ולכן מוריד לי שבועיים מהמשכורת. הצבא מבחינתו לקח אותי ל-‏11 ימים בלבד, ולכן משלם למעסיק (ודרכו, לי) רק 10 חלקי 91 מסכום שלושת המשכורות האחרונות שלי.
טוב מאוד 440664
''חייל במדים'' אמור להיות ''חייל בסדיר'', כמובן. וגם החישוב בסוף קצת התבלבל, אבל הנקודה לדעתי ברורה.
טוב מאוד 440672
אתה מדבר מבחינה חוקית או מוסרית? שוב, חוקית, עכש"י, חייל אינו עובד. יפתיע אותי אם יש הבחנה בין חייל סדיר למילואים מבחינה זו.
החישוב לא נכון 440692
צה"ל מחשב חודש כ 30 ימי עבודה, מבחינה חוקית, אסור לעבור מעל 25 ימים בחודש, מכיוון שלכל דת יש את היום מנוחה שלה ויש איסור לעבוד ביום המנוחה.

לכן כאשר אתה לוכח את השכר שלך ומחלק אותו בשלושים ימים ולאחר מכן מכפיל במספר הימים מותר לך לעבוד בפועל אתה מקבל 85 אחוז.

85 אחוז מהשכר, זהו הסכום שצה"ל משלם למעסיק על הימים ששרתתה במילואים, כאשר אתה מרוויח שכר מינימום, אזי אתה מקבל 85 אחוז משכר המינימום ולכן צה"ל עובר על החוק.

פרט לכך שאין סיבה שאנשי המילואים יהיו צריכים לחכות 6 שנים לקבלתו של חוק מילואים, כאשר חוק בן סער עבר תוך פחות משישים יום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים