 |
לא, התגובה שלי היא ביקורת די מפורטת על התשובה שלה. אם אפשר לתת שם לשיח שלה הרי זהו שיח מעמדי, אולי קומוניסטי, אבל אני לא יודע מה עושה אותו לאנרכיסטי באופן ספציפי (בטח שלא במובן הפשטני של "מדינה זה רע, בנאדם"). אבל אני מניח שנוח מאד פשוט לקטלג אנשים כדרך להתעלם מהם.
האם זו "השקפת העולם" שלי שתנאיהם של חיילי צה"ל הם מחפירים, ביחס לכל עובד אחר במשק הקפיטליסטי שלנו, שהיחס כלפיהם מצד המדינה הוא מעליב, ושחוויותיהם של חיילים במלחמה האחרונה הוכיחו זאת? האם זו "השקפת העולם" שלי ש"מערכת שעוטפת את כל חייך... מדובר בזמן מוגדר שבו המערכת אמורה לטפל בכל הדרוש לך - החל מבגדים ומזון וכלה בטיפול רפואי, להבדיל ממקום עבודה בו אתה נותן שירות תמורת משכורת" זה תיאור מדוייק מאד של העבדות (חוץ מהעובדה שמדובר בזמן מוגדר, בעוד שבמקרים רבים העבדות ההיסטורית לא הייתה מוגבלת בזמן)? האם זו "השקפת העולם" שלי שגם תנאיהם של מהגרי עבודה בארץ מגיעים לרמות דומות? (בין מהגרי העבודה אני כולל גם עובדי יום ועובדי שבוע מהשטחים, אגב)
השקפת העולם שלי מתבטאת, מן הסתם, בחשיבות שאני מייחס לדברים אלה, כמו גם לקשר שאני רואה בין התנאים של משרתי הסדיר לבין תנאי שאר חבר העובדים במדינה. לעלמה עפרונית, לעומת זאת, יש "השקפת עולם" מאד מעניינת:
"אם מגדירים את משרתי הסדיר (בצבא או בשירות הלאומי) כ"עובדים" אני מניחה שזה יגרור תהליך שיכרסם בזכויות העובדים האחרים"
שאינה ברורה לי כלל, ואני חושב שלגיטימי מצידי להציג את עמדתי ולבקש הסבר. אם אתה מסכים לדבריה, אשמח אם גם אתה תוכל להסביר לי איך הגדרת משרתי הסדר כ"עובדים" תכרסם דווקא בזכויות העובדים האחרים; אני סובר אחרת, מהטעמים שנתתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש