|
||||
|
||||
אני מבין את הניתוח שלך ומקבל אותו ברובו, אבל לא מסכים איתך לגבי הנחות היסוד. 1. בוש יתחלף בקרוב. הממשל שיעלה אחריו יהיה, אם ירצה או לא תרצה, ראקציוני למדיניות בוש. בוש לדעתי באמת ישמור על הברוגז שלו עם סוריה וימנע מישראל אפילו להרהר ברעיון של היענות לקריאות של אסד, אבל הנשיא/ה שאחריו כבר יעשו מה שבא להם. סביר שיבוא להם למתן את המדיניות האגרסיבית של בוש במזה"ת. אם עד אז יישמרו תנאי היסוד של המערכת כאן, יש סיכוי לכך שתהיה אפשרות לנצל את אותו חלון הזדמנויות שדיברתי עליו כאן. אם לא (וסביר שלא) - אז לא. 2. איראן זקוקה לסוריה באופן נואש וקריטי. אבל כמו שאמרתי, כחלק מהאינטרסים לטווח הארוך של אסד, עדיף לו לרסן את ההשפעה האיראנית בלבנון. צריך לזכור שסוריה היא לא איראן ולא חזבאללה. היא לא שיעית בהגדרתה, והיא אפילו לא אסלאמית בהגדרתה. סוריה היא מדינה מהמודל הישן, כמו שעיראק הייתה, או כמו שמצרים עדיין. הדוגמה האיראנית היא אחד מהאיומים הגדולים ביותר על שרידות המשטר. מהסיבה הזאת, לסוריה דווקא *יש* אינטרס חזק בהחלשה הדרגתית של חזבאללה תוך הימנעות ככל האפשר מהסתכסכות גלויה עם איראן. חיזבאללה חשובה לאסד ככלי אסטרטגי נגד ישראל, וזה חשוב כדי להשיג את רמת הגולן. הסכם שלום משנה את כל הנחות היסוד במערכת הזאת. |
|
||||
|
||||
למה איראן זקוקה לסוריה? למה עדיף לאסד לרסן את ההשפעה האיראנית בלבנון? איך הדוגמה (דוּגמה או דוֹגמה?) האיראנית מאיימת על שרידות המשטר? בגלל שסוריה מוגדרת כמדינה חילונית? האם החיזוק האיראני לא מסייע לאסד לשלוט ברוב הסוני בסוריה? האם אין לאסד שימושים נוספים בחיזבאללה מעבר להשגת הגולן? האם הוא לא נעזר בהם כדי לחזק את השפעתו בלבנון? ואם איראן וחזבאללה מסוכנים כל כך לסוריה, ובעיקר לשלטונו של אסד, למה הוא לא מנתק את הקשר איתם (בהדרגה ובדפלומטיות זהירה, כמובן)? האם הגולן עד כדי כך חיוני לו? |
|
||||
|
||||
איראן זקוקה לסוריה כי איראן מבודדת, ואין לה אפילו רצף טריטוריאלי עם לבנון והשטחים. בלבנון לאיראן יש אינטרסים חזקים מאד, גם מסיבות אידיאולוגיות וגם מסיבות פרגמטיות. לאסד יהיה עדיף לרסן את ההשפעה האיראנית בלבנון במצב היפותטי של שלום בין ישראל לסוריה, כדי להחליש את הכוחות הרדיקליים האסלאמיים בלבנון ובפרט את השיעים. בדיוק כמו שחזבאללה מאיים על החילונים בלבנון, כוחות דומים לו מאיימים על החילונים בסוריה, ובטח על המיעוט העלווי. התכוונתי לדוֹגמה איראנית. מה הקשר בין החיזוק האיראני לרוב הסוני בסוריה? אם לאסד לא היה קונפליקט עם ישראל, איזה אינטרס היה לו להחזיק כוחות חמושים ושלוחי רסן בלבנון, כשהוא יכול לשלוט עליה באמצעים ישירים ועקיפים בלעדיהם? וכן, הגולן חיוני לו. מלבד העובדה שהוא ממילא חושש מפני ישראל יותר ממה שישראל חוששת ממנו, וחזבאללה ואיראן מספקים לו הגנה ממנה. |
|
||||
|
||||
איראן זקוקה לסוריה כדי להבריח כסף ונשק לחיזבאללה, לזה אתה קורא 'זקוקה לסוריה באופן נואש וקריטי'? מה כבר יקרה לאיראן אם סוריה תמנע את ההברחות? הם יאלצו לתמוך בדרכים עקיפות יותר, זה לא יהרוס אותם. (מה הסיבות הפרגמטיות?) לגבי העלווים והסונים - אני ניזון מרסיסי פרשנויות, אז תרגיש חופשי להתעלם או לזלזל. אם הבנתי נכון, שלטונו של אסד מאויים מבפנים ע"י הרוב הסוני בגלל שהוא שייך למיעוט עלווי, זרם באיסלם שנחשב לכופרים בעיני הסונים ורוב השיעים, וקיבל 'תעודת כשרות' רק מהאימאם השיעי מוסא אל-סאדר מלבנון. הכרזה על העלווים ככופרים, גם אם אימאם שיעי מלבנון או איראן יוציא אותה, עלולה להצית בקרב הסונים בסוריה מרד חדש, או לפחות להחליש את מעמדה של סוריה. לגבי החיזבאללה - (ניחוש נוסף, מעט פחות מופרך) אם אסד לא יחזיק את החיזבאללה, הם לא יעלמו, הם יצטרפו לכוחות המתנגדים לנוכחות סורית בלבנון (גם כנקמה וגם כדי לצבור תמיכה בלבנון) למה הגולן חיוני לו? |
|
||||
|
||||
אין לי שום כוונה לזלזל, להיפך. האינטרס של איראן בלבנון הוא כפול: מצד אחד, איראן רואה בעצמה כמובילת מהפיכה גלובלית. היא רואה בעצמה פטרון של חזבאללה באותה מידה שברית המועצות ראתה במדינות הקומוניסטיות בנות חסות. לבנון היא נקודת מפתח מבחינת איראן מבחינות רבות, ולא רק הסכסוך עם ישראל, אבל קו הגבול עם ישראל (ובאמצעותה בעקיפין ארה"ב) הוא בהחלט חלק חשוב מהעניין, וגם החסות שאיראן נותנת למאבק בישראל, על כל המשמעויות הסמליות של כך בעולם המוסלמי וברחוב הערבי בפרט. סיבות אידיאולוגיות: חסות על תנועה שיעית רדיקלית בעלת אידיאולוגיה דומה ומאבק סמלי ופיזי באימפריאליזם המערבי; סיבות פרגמטיות: כל השאר. השלטון של אסד מאויים מבפנים לא רק כי הוא שייך למיעוט העלווי, למרות שזה בהחלט לא עוזר. אסד האב הקים משטר מהפכני לאומי(פאן ערבי)-סוציאליסטי(נגיד). העובדה שהוא היה עלווי לכאורה לא הייתה קשורה. בפועל, הנפוטיזם והדאגה של השלטון למיעוט העלווי רק הוסיפה להתמרמרות הכללית נגד המשטר ככל שהמגמות הראקציוניות גברו במהלך חצי המאה שחלפה מאז. כשמוסיפים לזה את העובדה שאסד הבן רחוק מלמלא את נעליו של אביו מבחינת תדמיתו הציבורית, כל נקודת חולשה שלו הופכת לקריטית, ובין החשובות שבהן היא היותו חלק ממיעוט נחות וספק אפילו אם בכלל חלק מהעולם המוסלמי. ואתה צודק, פסק הלכה שמבטל את שיוכם של העלווים לעולם המוסלמי עשוי להיות פגיעה קשה מאד באסד, אבל אני לא בטוח שזה עומד על הפרק כרגע. אם אסד לא יחזיק את חזבאללה זו תהיה פגיעה קשה מאד בארגון. גם אני לא חושב שהפגיעה תהיה אנושה, אבל ללא ספק תצטרך לאלץ את הארגון לשנות כיוון ובאופן כללי תהפוך על פיה את מערכת יחסי הכוחות בתוך לבנון. הגולן חיוני לאסד כי הוא מוגדר כיעד ראשון במעלה של מדיניות החוץ הסורית, מסיבות היסטוריות ואחרות. מעל לכל, לדעתי, אסד רוצה את הגולן כדי לאפשר לו לרדת מהעץ הגבוה שארה"ב הניסה אותו אליו כמנצח, ולנצל את ההילה שבניצחון כדי לייצב את השלטון שלו בתוך סוריה. מן הסתם הוא גם חושב על הדרך בה הוא יוצג בספרי ההיסטוריה. |
|
||||
|
||||
הגיע הזמן שהעולם החופשי יפסיק ''לחזק'' משטרי עריצות ודיכוי, גם אם נראה שזה משרת איזה אינטרס קצר טווח של אחד השחקנים החופשיים. |
|
||||
|
||||
לי היתה כוונה לזלזל, אבל אתה לא חייב :) מעניין שאתה כולל את הסכסוך עם ישראל ברשימת הסיבות הפרגמטיות, ולא האידאולוגיות: איראן מתריסה נגד ישראל כדי לצבור עוצמה בעולם הערבי. זה די מדאיג, וגם מקטין את חשיבותה של סוריה. אם הסורים יעצרו את ההברחות זה יחליש את חיזבאללה (כבר טוב), אבל השאיפות האיראניות לא ישתנו, והאיראנים ימצאו דרכים אחרות להבריח נשק לאיזור. (חשבתי בהתחלה על מטוסים, אבל אני משער שהפיקוח על שדות התעופה בלבנון הדוק יותר מהפיקוח על הגבול הסורי. עוד אפשרות היא להבריח דרך הים ליהודה ולעזה, אבל זה מסורבל בהרבה, ונראה שאיראן תעדיף לתמוך בשיעים בלבנון.) כמובן - אם הסכם עם סוריה יקטין את האיום מצפון זה יקל על ישראל להתמודד עם איראן. לגבי פסק הלכה - זה לא עומד על הפרק* בגלל הקשר בין סוריה לאיראן, אם סוריה תנתק את הקשר הזה הוא עלול לעמוד על הפרק. לגבי חיזבאללה - זו בדיוק הבעיה שתיארתי: אם אסד לא יתמוך בחיזבאללה, הם עלולים להצטרף למתנגדי סוריה בלבנון*, האם אסד יסתכן בהפסד לבנון כדי להרוויח את הגולן? * (זה הניחוש הפרוע השלישי או הרביעי שאני מרשה לעצמי בדיון הזה, אני אצטרך לפסול את עצמי בקרוב.) |
|
||||
|
||||
המסקנה שלך בפסקה הראשונה היא גם המסקנה שלי. תוסיף לזה גם שסוריה ''מבוייתת'' מקטינה באופן משמעותי את בנק המדינות שעשויות תאורטית לתמוך באיראן המהפכנית. בכל מקרה סוריה מן הסתם לא תתנער לחלוטין ופומבית מחזבאללה. היא פשוט תאלץ אותו למצוא גב אחר (שכבר יש לו - משמרות המהפיכה האיראניות), ותסבך לו את הלוגיסטיקה. ''האיראנים ימצאו דרכים אחרות'' - אבל כמו שאמרת, מסובכות יותר, מוגבלות, ובאופן כללי קשות. אני לא יודע מה יחליטו בחזבאללה במקרה של שלום עם ישראל. קשה לי להאמין שהם יעזו ללכת ראש בראש עם סוריה, שהיא עדיין קרובה יותר מאיראן ומקיפה את לבנון מכל צד שישראל לא נמצאת בו. יותר סביר להניח שהיחסים בינהם יהיו כמו היחסים בין החמא''ס לבין מצרים - יחסים דיפלומטיים מלאים, כשהחמא''ס יודעים יפה מאד לא לבקש טובות מהמצרים ולא לנסות לעשות שום דבר מהשטח שלהם, והמצרים יודעים לבקש מהחמא''ס לרסן את עצמם רק לעיתים רחוקות (כדי לא למסמס לגמרי את ההשפעה שלהם). במקרה של סוריה וחזבאללה זה קצת מסובך יותר, אבל יכול לדעתי להתייצב על מצב דומה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |