|
מן הסתם אין שם "טיעונים", יש שם סיפורים. וכמו כל ה-"סיפורים מטעם", הם הגיוניים ומשכנעים. אבל כמו כל הסיפורים (לא רק אלה "מטעם"), תהליך הכנתם כלל סלקציה של עובדות, ושזירה עלילתית שלהן.
אז במקום ליפול לשגגה כל כך אלמנטרית ולהשתכנע, כי "אה, זה הגיוני", כדאי לזהות שיש מניעים אידיאולוגיים מאחורי הכתיבה והפרסום שלהם, ולחשוד בהם: האם העובדות שהובאו מדוייקות? האם ישנן עובדות רלוונטיות שהושמטו? האם הסיפור שסופר הוא הדרך הסבירה ביותר לחבר בין העובדות שהובאו ולא הובאו, או שיש דרכים הגיוניות יותר לעשות כך, שלא בהכרח מתיישבות עם מניעי הכותבים? זה פירוש המשפט "לא לבטל - לחשוד".
כמובן, כדאי לעשות כך תמיד, אבל מידת הספקנות הרצויה תלויה בנסיבות.
|
|