בתשובה להמסביר לצרכן, 22/04/07 13:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנחנו כנראה נשאר חלוקים כאן. כשמדובר בדמוקרטיה, השימוש בכוח פוליטי כדי לחסום ולבקר את השפעות הכוח הכלכלי על המרחב הציבורי נראה לי חיובי. הנחת הבסיס של דמוקרטיה היא שגב' דיין אינה מייצגת רק את הערכים והרצונות של האדם הפרטי ''יעל דיין'', אלא היא נציגה של הציבור שבחר בה. במילה ''אנחנו'' השתמשתי כמובן כהכללה לקבוצת האנשים שחשים חוסר נוחות מול המעשים של מר גדאימק. ומספר האנשים שיהיו בגני יהושע אינו רלוונטי. דמוקרטיה אינה ''קול ההמון'' כשלעצמו אלא שיטת משטר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המחלוקת אצלינו היא כבר מסורת, אז אני לא אוותר על הזדמנות לחדד אותה. אם נבחרי ציבור מפעילים את כוחם הפוליטי בעד או נגד מעשי הממשלה, אפשר להניח שהם פועלים בשם הציבור שבחר בהם. אבל כשהם מפעילים את כוחם הפוליטי כדי ל"גונן" על בוחריהם מפני השפעות מתחרות, אני לא בטוח אם הם פועלים למען הציבור או כדי לשמור על כוחם. אם אני אחליט להיכנס לפוליטיקה אצטרך להתמודד מול הפוליטיקאים שכבר שם. מי שמע עלי חוץ מכמה איילים משועממים? איזה סיכוי יש לי מול פיגורה מפורסמת כמו יעל דין (למשל)? אני חושב שההון הפוליטי שיש בידה שקול להון הכלכלי שיש בידי העשירים. אנשים באים אם המטען וההיסטוריה שלהם - אני מביא את תגובותי באייל ומי שזה משפיע עליו שיצביע בשבילי. מי שהסטייקים של גידמאק משפיעים עליו, שיצביע בשבילו. הכי מדאיגה אותי שיטת משטר שבה הפוליטיקאים לא סומכים על שיקול הדעת של ההמון בבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט באף שיטה פוליטית לא סומכים הפוליטיקאים על שיקול הדעת של ההמון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה, נבחרי ציבור מפעילים את כוחם הפוליטי בעד או נגד מעשי העירייה. אף אחד לא בא בטענות למר גידאמק. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה בכסף שלו. אני גם לא מבין כיצד אתה מגיע להנחה שמדובר על ''לגונן על בוחריהם מפני השפעות מתחרות''. מר גדאימק אינו מועמד למועצת העיר ת''א. השאלה היא כיצד ראוי שיראה המרחב הציבורי שלנו, וזאת שאלה פוליטית בעליל. העירייה אינה עסק למטרות רווח, ואין סיבה שהיא תשכיר שטחים לכל המרבה במחיר. סוג השיקולים שנבחרי ציבור אמורים להפעיל הם מסוגים אחרים. השאלה של התמודדות מועמדים אנונימיים מול התמודדות של אנשים מפורסמים היא אכן בעיה בחברה דמוקרטית. חברות דמוקרטיות מנסות לצמצם את הבעיה (מימון בחירות, מגבלות על גיוס כספים לקמפיינים וכדומה). אבל זאת אכן בעיה, וזאת רק סיבה טובה יותר לנסות לקיים מרחב ציבורי פתוח שבו ישמעו כל הדעות ולא רק אלו של מפורסמים ובעלי-הון. זאת הסיבה שיש מוסדות כמו ערוצים ממלכתיים, מוסד הקביעות באוניברסיטאות וכולי. אני יכול להסכים שהפתרונות שמוסדות אלו מציעים אינם מספקים, וחלק מהם ארכאיים, אבל אני לא חושב שהפתרון מצוי בויתור כולל על אידאל המרחב הציבורי. אני לא מכיר שיטת משטר שבה סומכים רק על שיקול הדעת של ההמון בבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מתבדרים. על חלק מהדברים דומה שאנחנו מסכימים. - אם אנשים/נבחרים טוענים שלעיריה אסור להשכיר פארקים לאנשים פרטיים באופן כללי, זו (לדעתי) טענה לגיטימית. שאני במקרה לא מסכים איתה. - אם הם טוענים שאסור להשכיר את הפארק לאיש מסוג מסויים - למשל, עשיר אוליגרך דובר-אנגלית עם שאיפות-פוליטיות - זו (לדעתי) לא טענה לגיטימית. ואז במקום להתיחס לטענה עצמה, אני מוצא לנכון לחפש את המניעים השליליים של הטוענים. - קביעת נורמות למרחב הציבורי הן בהחלט נושא פוליטי ראוי בעיני. אני חושב שפוליטיקאים צריכים להתדיין (בשמינו) על כללי ההתנהגות במרחב הציבורי. למשל ראוי שהם יאסרו קיום יחסי מין בפרהסיה, הנפת סמלים פוגעים, הרעשה מוגזמת, פתיחת חנויות בין 2-4 וכו'. לא ראוי שהם יקבעו למי מותר או אסור להשתמש במרחב הציבורי. לסיכום, אם היו אומרים שאסור להשכיר את הפארק לגופים פרטיים - ועדי פועלים, חסרי דיור רעבים או מיליונרים כאחד, ההיתי מתנגד פחות. לי נראה שהמגיבים כאן ובעיתונות מתנגדים להשכרת הפארק לאיש מסוים, ולמרות שאני לא מחבב את האיש אני מתקומם. --- ניסיתי להצביע על סוגים שונים של יתרונות פוליטיים שיש לאנשים שונים בגלל מעשיהם הקודמים: פירסום, השכלה, דרגות צבאיות, נסיון בשילהוב המונים לשביתות מזיקות ועוד כהנה וכהנה. אחד היתרונות הללו הוא הון עצמי. אם אנחנו רוצים מרחב ציבורי "הוגן" צריך לנטרל את *כל* היתרונות ההם ולהריץ לבחירות רובוטים מאותה סידרת ייצור. אבל אם מתירים לאחד להביא את השכלתו ולשני את פרסומו, ולשלישי את נסיונו, אני חושב שזה לא הוגן למנוע מהרביעי להביא את הונו. --- את ההערה האחרונה לא הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתמם. הטענה אינה שלעיריה אסור להשכיר פארקים לאנשים פרטיים באופן כללי, או לאיש המסוים באופן פרטי, אלא שאין זה מן הראוי שהעיריה תשכיר את הפרק המסוים הזה *במועד המסוים הזה* לאנשים פרטיים, ללא קשר לשמם, מוצאם, מקור או גודל הונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זו טענה שלא הייתי מטריח אותכם בתגובתי עליה. אבל תקרא את שני החלקים בתגובה 440100 של יהונתן. ותראה שהוא גם מסכים איתך וגם מדבר על איש הספציפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה נתלה בפורמליסטיקה. מה שדורון אמר. ___ אני לא מבין את התלונה. אנחנו מדברים על אותו אדם? זה שמארגן מסיבה בפארק, מופיע בפרסומות בטלוויזיה שלי כל שנייה, יוזם ותורם לפרוייקטים לאומיים ונמצא בראש מהדורות החדשות? אף אחד לא ניסה למנוע ממנו שום דבר, אבל מגיע הרגע שנראה שזה כבר עובר את הגבול וצריך לחסום את השתלטותו על החרחב הציבורי. ולא, אין לנו קריטריונים פורמליים לדעת מתי ראוי לעשות זאת. אם היו לנו קריטריונים כאלה לא היינו צריכים נציגי ציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתלטות על החרחב הציבורי אכן מרתיחה. רק השתלטות על החרחבינה הציבורית גרועה ממנה. (נגמרו לי הטיעונים בדיון הזה. ידעת שעיריית תל אביב שכרה את יהורם גאון, זה שלוקח עשרות אלפי שקלים להופעה, לשיר בערב יום העצמאות?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סדר גודל התשלום להופעה שלו בערב יום העצמאות לא נשמע לי בעייתי. מצד שני, ההחלטה לקחת דווקא את יהורם גאון מטילה ספק בכושר השיפוט של נבחרי הציבור. אולי בכל זאת עדיף ארקאדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הידיעה הזאת תעודד אותך: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנימוק של שלמה ארצי מעניין במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנימוק הוא? (אינני מצליחה להיכנס ללינק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארקדי הציע לארצי 450 אלף דולאר, אך "ארצי סירב בטענה שאינו מופיע באירועים שפתוחים לקהל הרחב." פרשנות שלי לניסוח התמוה: הכוונה היא שאינו מופיע במקומות פתוחים, בלי מכירת כרטיסים - כלומר באירועים שיש בהם תנועה פנימית של הקהל ובייחוד זרימה של קהל החוצה ופנימה תוך כדי ההופעה. (הפרשנות של הכלבה הצולעת והמרושעת של הדודה שלי: לארצי יש המון כסף וחלומות פוליטיים עתידיים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא סירב לסכום כזה, ברור שהוא מאוד אמיד. חלומות פוליטיים? למתי? כשהוא יהיה גדול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראים לזה ''מיצוב'' או ''שמירה על ערכי המותג''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם "מיצוב" הוא ההיפך מ"נבצרות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאותי הכי הרשים בידיעה הוא פער המחירים בין הקליינשטיינים לבין שירי מיימון ומאיה בוסקילה. הייתי מנחש שהם מקבלים פי שתיים-שלוש יותר, אבל לא פי 25. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פי שניים-שלושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פורמאליסט. ולא מסתדר עם "לא ניסה למנוע ממנו שום דבר" ביחד עם "וצריך לחסום את השתלטותו על ה[מ]רחב הציבורי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. לא ניסה למנוע ממנו שום דבר *עד עתה*. וגם עכשיו, אני לא רואה שהעירייה ניסתה להשתחרר מהחוזה. אני אפילו לא יכול לומר "הקוזק הנגזל", כי לא שמעתי אותו מתלונן. רק הרובין-הודים שמגינים על בעלי ההון מתייצבים להגנתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להבהיר שלא היה לי בשום שלב עניין להגן עליו (במה בכלל האשימו אותו בנושא הזה?), אלא רק על ההחלטה של עיריית תל־אביב-יפו (ראיתי עכשיו במודעה שהעיריה פרסמה על חגיגות העצמאות בתל־אביב, שכוללות הופעות של זמרים בכיכר רבין, שיש גם מקף וגם קו מפריד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה המסביר? בכל אופן, זה כמובן לגיטיטמי וסביר לחשוב שגם העירייה וגם מר גדאימק פועלים כשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוני איננו אני. למרות שגם אני לא יצאתי להגנתו כי הוא לא נאשם בדבר. ואם היה נאשם אין לי עניין בתיק הזה. הדיון הוא איילי: האם ראוי שהרשויות לא ינסו למנוע ממנו שום דבר או ש יחסמו את השתלטותו על המרחב הציבורי כנראה שגם עכשיו אנחנו חלוקים, אבל עכשיו המחלוקת ברורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. נראה לי שהמחלוקת ברורה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |