בתשובה למאור גרינברג, 22/04/07 11:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדקתי את זכרוני ומדובר בטעות - הוא פיליפיני. מוזר. לא זכרתי שום דבר עם פיליפינים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלא זכרת, זה מוזכר כלאחר יד בעמוד הלפני-לפני-אחרון של הספר, כשהמספר אומר משהו על ראמון מגסייסיי ועל טאגלוג. איזה חשיבות יש לעובדה הזו שצריך להקפיד דווקא עליה במעבר לסרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כל זה לא כל כך מעניין. הזכרתי את הסרט הזה רק כי מישהו הזכיר דמות שחורה בסרניטי, ואמרתי שאפשר לפזר דמויות שחורות בכל סרט, אפילו אם האידיאולוגיה שלו נשמעת לא מנומסת, ובדרך אגב הוספתי שגם לזה יש הגבלות (כי את הגיבור בכל זאת הפכו לבן). כלומר, דרך אגב של דרך אגב של דרך אגב. ועל זה אתה שואל? ובתשובה לשאלתך, אין חשיבות לעובדה הזו שצריך להקפיד דווקא עליה במעבר לסרט, אבל יש חשיבות מסויימת לעובדה שלמרות שאין לכך חשיבות טרחו לא להקפיד עליה במעבר לסרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעניין אז לא נדבר. אני אראה את סרניטי בערב ואז נדבר על זה. ובכל זאת: "טרחו לא להקפיד עליה במעבר לסרט"? עיבדו את הספר לסרט פעולה עתידני שכל הדמיון בינו לבין המקור מסתכם באוירה הפאשיסטית ובג'וקים ועל העובדה שהגיבור הוא ממוצא פיליפיני אתה אומר ש"טרחו לא להקפיד"? שמת לב איך שלמרות שזה ענין שולי בספר את הפגישה של ההוביטים עם מר מאגוט וכלביו טרחו להשמיט מהסרט "חבורת הטבעת"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה, אם כי אני מפקפק באפשרות שיקרינו אותו היום, בהתחשב במועד. ובכל זאת: תן לי לנסות לנסח את מה שאתה אומר בצורה קצת יותר נעימה: "אין חשיבות לכך ששינו את הדמות מפיליפינית ללבנה". תשובתי לכך היא שאתה צודק וזה באמת לא כל כך חשוב. עם זאת, אותי אישית שעשע שסרט שהואשם בפאשיזם היה כל כך פוליטיקלי קורקט מבחינת ההרכב הגזעי-ג'נדרי של הדמויות בו, ושעשע לא פחות שעם כל הפוליטיקלי קורקטיות, הם בכל זאת ליהקו לבן לתפקיד הראשי. מה אני יעשה, מצ'עצ'ע לי... מצ'עצ'ע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי על המועד כשכתבתי. בכל אופן, אני לא אראה אותו בטלוויזיה (שמחוברת רק לDVD, בכל מקרה). לא התכוונתי להשמע לא נעים. לענינינו, שיעשע אותי הניסוח "טרחו". אני לא חושב שמישהו טרח לעשות שינוי, כי אני לא חושב שמישהו היה מודע בכלל לכך שהגיבור (בספר) פיליפיני. "טרחו" מתאים כשהופכים את אותלו ללבן. חוץ מזה, איזה PC היה בבחירת ההרכב הגזעי? אני זוכר רק שיויון מגדרי תמוה/דרך להראות ציצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להטיף מוסר, לא בנוגע לתאריך ולא בנוגע לניסוח. בעניין המודעות, נראה לי שכשכותבים תסריט ומתחילים לתכנן סרט על בסיס ספר קוראים טוב טוב את הספר, יותר מאיש אחד ויותר מפעם אחת, ובאופן יסודי, ודי קשה להניח שאף אחד לא עלה על זה שהגיבור פיליפיני (אפילו אני שקראתי את זה בכיתה ז', אמנם שכחתי שהוא פיליפיני אבל זכרתי שהוא לא לבן). כלומר, הייתה נקודה בזמן ובמרחב שבה מישהו שקובע מה יקרה בסרט ידע שהגיבור של הספר פיליפיני והחליט לעשות סרט עם גיבור לבן. אני זוכר את החללית ואת מחנה האימונים כפסיפס אנושי נוסח בנטון. באיזה צבע היו הציצים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקיפדיה טוענים ש 1) הבמאי הודה שקרא רק את הפרקים הראשונים, שהם "דיכאו ושיעממו אותו" 2) התסריט המקורי נכתב ללא קשר עם הספר, ורק בעקבות הערת אגב התברר לתסריטאים שהיינלין כתב ספר על נושא דומה. חוץ מזה, נדמה לי שבסרט הגיבור גר בארגנטינה או משהו כזה, אז גם אם הוא "נראה לבן" אפשר היה להתייחס אליו כלטינו מדולל היטב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד תהיתי לגבי סרטים שמבוססים על ספרים - איך ייתכן שהבמאי, או אפילו השחקנים הראשיים, לא יקראו את הספר? כמה חצופים אפשר להיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לגבי הבמאי, אתה צודק, על השחקנים אני לא בטוח, אולי עדיף להם לא לקרוא, במיוחד אם התסריט מאוד רחוק. זה רק יבלבל אותם. אולי בעצם אפשר לתת לכולם פטור פרט לתסריטאים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |