|
לפני שנה בדיוק השתתפתי בטקס יום-זכרון קהילתי, שבאחד משיאיו המחיזה קבוצת ילדים את השיר הזה. בעוד השיר מתנגן ברקע, התייצב הראשון והציג בכמה תנועות את הבית הראשון, כשהוא קופא מכווץ, כילד, עם סיום הבית. אחר-כך הצטרף ילד נוסף, הציג את הבית השני, וקפא כנער, אחריו שלישי, כעלם, ואחריו רביעי, במדי חייל. בשורה הראשונה של הבית האחרון (''הנער הזה, עכשיו הוא מלאך'') מופיע (ילד, בן עשר, לבוש מדים של) קצין צה''ל. צועד בחומרה לאורך השורה, ומתייצב מעל כולם. השיר מתנגן - ''לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך'' - ובתחילת השורה האחרונה מופיעות בידיו מספריים. הלב מדלג פעימה. ''לו אך ברכת לו ---'' - המקף הזה ממשיך להתנגן, ובסוף ה''חיים'', גזירה אחת, כל הילדים הקפואים צונחים ארצה, ושני דגלנים מצליבים מעליהם דגלים.
אין לי ספק שהמסר החתרני, הנורא הזה, יצא לגמרי שלא בכוונה.
|
|