|
||||
|
||||
אני חושב שהאינטרנט עשה לשירה רק טוב. אם היום אני יכול לקרוא ירחון לשירה בחינם, ולחטט במדמנת היצירות בבמה-חדשה בציפייה לשלות כמה וכמה שירים מוצלחים בים השמאלץ, הרי אלה דברים שלא יכולתי לעשות בזו הקלות טרם היות האינטרנט. אמנם מידת הסבלנות להתעמק בטקסטים מורכבים עשויה לפחות כתוצאה מהזמינות הגוברת של טקסטים אלטרנטיביים, ואמנם הנוער הולך ומיטמטם בזכות מערכת חינוך כושלת ותקשורת תאוות-בצע, אך השירה טרם נרצחה. במובן מינורי אפילו להיפך - לרוב אני מעיין תחילה בשיריה של יוצרת חדשה לי, במקום לבזבז זמן כפול ומכופל על קריאת סיפוריה המשמימים לרוב. אם השירים טובים עוברים לפרוזה. |
|
||||
|
||||
עידן זה רצח את השירה, כאשר האינטרנט עוקב אחריו, כמולד, לא כגורם החורבן עצמו. אם תרצה, ההריסות. אף אדם לא אמור להרוויח כסף על שירה, לבטח לא המשורר. ובאשר לדעותי הפוליטיות, הרי שאינני תומך בשיטת הממון כלל וכלל. לאינטרנט אמנם יתרונותיו היחסיים-מאד-שלו, אך הוא עדיין מתפקד כבועה, כלומר מהווה חלק מן הבועה הכללית, בועת-בת. אך הכל נדרש להיות פתוח לכל יוצר, גם כך, לא בהכרח מתוך במות 'נחותות-מו''לית' כבמה חדשה, מס שפתיים על התנשאותם של עורכי ההוצאות לאור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |