|
||||
|
||||
בכלל, יום הזיכרון (וגם יום השואה) יוצרים אצלי יותר ניכור מאשר רגש. פקודת ה"עכשיו עצובים" של הקולקטיב מזכירה יותר מכל את פקודת ה"עכשיו נלחמים" של הקולקטיב שבגללו רבים כל כך בכלל צריכים להיות מועלים בזכרון מלכתחילה. אני מעדיף לשמוע ולהתרגש משיר כזה בשמיעה מקרית, ביום רגיל, מאשר במסגרת הממלכתית והחונקת של יום זיכרון, אם כי אני מכיר בנחיצות של הטקסיות לרוב האנשים שהם לא אני. עניין נוסף - למה דווקא בסקר הזה אין אפשרות משעשעת? שוב פעם, הנחיית ה"עכשיו לא צוחקים" המלאכותית לטעמי דווקא מעקרת מרגש, ולא מאפשרת לו לצמוח. כמחאה, אני מציע לגולשים להציע את האופציה אלטרנטיבית (אם כי היא לא בדיוק חייבת להיות קורעת מצחוק, במסורת הסקרים כמובן). הנה שלי: * ילדים זה שמחה |
|
||||
|
||||
האמת היא שכותרת הסקר, "איזה שיר הוא הטוב ביותר ליום הזיכרון?" - נראתה לי מלכתחילה כמין שעשוע דק-מן-הדק של העורך/ת המנסח/ת. |
|
||||
|
||||
אני חש הזדהות עמוקה. הרבה יותר גרוע מטקסי הזיכרון הקצרים היה המסע לפולין, שבעיני תלמידים מסוימים (בעיקר תלמידות), הייתי צריך להתנצל כל פעם שצחקתי בנסיעות חזרה מהמחנות שביקרנו בהם. |
|
||||
|
||||
דווקא על רקע לאומני אני מתנגד לכל הטיולים השנתיים האלה אל ערימות הנעליים והפיג'מות הממוספרות. הגיע הזמן שנאמר לעצמנו: אנחנו היום כאן לא ולא ולא משום שפעם רצחו אותנו שם! |
|
||||
|
||||
דווקה האופציה האחרונה שהוצעה היא כן משעשעת, אולי לא משעשעת באותו אופן של האופציה שאתה הצעת אלא באופן עדין יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |