|
||||
|
||||
לא אמרתי שזה עושה את השקפתך לחסרת משמעות; לדעתי זה עושה את המילה "טוב" לחסרת משמעות. בהודעה שאתה מקשר אליה הצבעתי על כך שמאחר ואין לנו דרך לדעת מהו הטוב ואיך להשיג אותו, אין אבסורד בכך שאנחנו מציבים לעצמנו יעדים מושלמים פחות, שהם יותר מעשיים ויותר חד-משמעיים. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי היא האם אנחנו עוסקים כאן באי-הבנה אחד של השני או במחלוקת אמיתית. לדעתי, החירות היא *כלי*. ראשית, יש לה ערך אפיסטמולוגי: מאחר ואין לנו דרך לדעת מהי האמת המוחלטת, החירות היא תנאי שמאפשר חקירה ביקורתית שתקדם אותנו לעבר הבנה טובה יותר של המציאות (זה טיעון בסגנון מיל ופופר). שנית, יש לה ערך שנובע מכך שהיא מאפשרת לאינדיבידואלים להגשים את תפיסות הטוב השונות שלהם, לספק את רצונותיהם, והיא גם מאפשרת לאינדיבידואלים אוטונומיה אישית. אבל בכל הנ"ל - לחירות יש ערך ככלי, כש"הטוב" הוא האמת, ההגשמה העצמית וכדומה. אני מכיר בכך ש"אין לנו דרך לדעת מהו הטוב ואיך להשיג אותו", ובגלל זה אני חושב שהחירות היא כלי הכרחי. אבל מכאן לא נגזר שכל פעולה צריכה להימדד במונחים של חירות. בעיניי, אמירה כזאת היא להתייחס לכלי כאל מטרה, וזהו אבסורד. אפשר לשאול: מה נעשה עם החירות? והתשובה תהיה: נשיג עוד חירות. ומה נעשה עם החירות הוספת? נשיג עוד חירות! וחוזר חלילה. אולי אני מחמיץ משהו, אבל אני לא מצליח לראות מדוע אין זה אבסורד. היכן אתה לא מסכים? |
|
||||
|
||||
מכיוון שאני מסכים שחירות היא כלי, נראה לי שאי ההסכמה נעוצה בכך שאתה חושב שאנחנו עוסקים בכלל ב"מדידה של פעולות", או שכל מה שאנחנו עושים מיועד למטרה אחת - השגת עוד חירות. לכן ניסיתי לשאול את השאלות המנחות - האם ניתן למדוד פעולות במונחים של טוב, למשל. מכיוון שאי אפשר ולא עושים את זה, לא נראה לי שגם בהקשר של חירות צריך לעשות את זה. ועכשיו, בניסוח הכי פשוט שאני יכול לחשוב עליו: אם אני אומר לאנשים "תעשו מה שלדעתכם טוב", הם עלולים לכפות עלי (נניח שאני אישה) לא לשבת מקדימה באוטובוס. לעומת זאת, אם אני אומר לאנשים "כדאי להגדיל את החירות", יש סיכוי שהם יחשבו על זה ויתנו לי לשבת יחד איתם. נראה לי יותר אפקטיבי. |
|
||||
|
||||
אני רוצה להזכיר לך שהפתיל התחיל מהתגובה של AntiBris שכן עשה חשבונות של חירות והעמיד אותה כערך עליון, ושהטענה שלכם הייתה שחירות (בניגוד לטוב) כן ניתנת למדידה. וכן, ניתן למדוד פעולות במונחים של טוב. כל מה שאמרתי הוא שאין לי כללי אצבע. למשל, אני מאמין שטוב יותר למול את בני הדמיוני מאשר לפגוע באופן קשה בהוריי. |
|
||||
|
||||
הבעיה עפ המונח ''חירות'' שהוא נוטה להיות בחסר בסיסי במידה מסויימת. אני מתכוון שאין חירות לכולם וכאשר א' לוקח לעצמו כמות גדולה מידי של חירות, זה על חשבון החירות של ב'. לכן חשוב המושג של ה''טוב'' שאמור לשמור שכולם יוכלו להנות מהחרות. |
|
||||
|
||||
לא מסכים שצריך לערב את הטוב בעניין. צריך רק לדאוג, אם כבר מרבים את החירות, לא להרבות אותה יותר מדי האחד על חשבון השני. אבל כבר יש לנו את דיון 2588 בשביל זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |