בתשובה ליהונתן אורן, 10/04/07 8:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני יודע על משנתו של אדוארד סעיד בעיקר מפי השמועה. אם זו היתה גישתו של סעיד, תמהני מה הייחוד והחשיבות של האוריינטליזם שלו? הרי על הדואליות הזאת דברו הרבה לפניו (ברברה טוכמן כתבה על כך ספר "החרב והתנ"ך", הרבה לפני סעיד). על דרך הניחוש, הייתי אומר שסעיד מציג את המשיכה כאזוטריה המשויכת ליחידים-תמהוניים ואילו את הדחייה כגורם המכריע כמעט לבדו את המדיניות של המערב האימפריאליסטי (וגם זו אינה רבותא של סעיד. זוהי בעצם דעתם של רוב ערביי ישראל על כל מה שעושה ישראל. אם ישראל עושה משהו לטובת ערבייה, זה אף לא פעם כדי לקיים את עקרונותיה, אלא תמיד כדי לרמות ול"סדר" אותם). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך מה שכתבת לא הבנתי את דעתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אולי נדבקתי מלאור. אני מנחש שבדואליות משיכה-דחייה, סעיד מציג את המשיכה כמזוייפת ו/או שולית בעוד הדחייה היא אמיתית ומרכזית. לדעתי למשיכה היו ויש השלכות לא פחות חשובות מאשר לדחייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מופתע ממך. מה הבעיה לעיין בסעיד במקום לנחש? בכל מקרה, הייחוד של סעיד הוא הטענה בדבר היחס של המערב למזרח כ"אחר" שלו: היקסמות והשתוקקות מצד אחד, דחייה והגדרה-עצמית דרך היחס לאחר מצד שני. וגם אימוץ הזהות של "האחר" ע"י המזרח עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יחסו של המזרח למערב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, מעבר לתיאור ההזדהות של המזרח עם הייצוגים של המזרח ע''י המערב ונושא הזהות המוכפפת, סעיד לא עוסק בשאלה מנקודת הראות של המזרח. אבל זה לא התחום שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שסעיד נחשב מאוד, אבל צריך לעשות איזושהי בחירה ומה שכתבת די מספק בינתיים את סקרנותי. על פניו נראה כעיסוק בדברים שמפריזים בחשיבותם (ההגדרה העצמית וה''אחר''). אימוץ זהות ה''אחר'' ע''י האחר, נראה תרוץ די נוח לכל מיני דברים (אני עושה ככה כי הוא חושב עלי ככה וכיוב'). בכל אופן תודה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |