בתשובה למאור גרינברג, 09/04/07 13:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אני אגיע לאי בודד שכל מה שיש בו לאכול זה צ'יפס וחומוס, כנראה שאני אמות מרעב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי. אחרי יומיים שלושה היית אוכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי החלק הפיזי אותו אחרים מזהים כ''אני'' היה אוכל ונשאר בחיים, אבל האני האמיתי היה מת כל ביס עוד קצת, עד שאחרי שבוע תשאר רק הקליפה החיצונית, גוף חסר נפש שאוכל, שותה וישן, אבל לא מסוגל להרגיש, לאהוב, לצחוק או לחלום... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שאפשר לשרוד שבוע רק עם צ'יפס וחומוס. איזה איבר פנימי בטוח יקרוס מהיפרפרנצפרייסיה או היפרהומוסיה, או שניהם. (אני מקווה שאחרי שיהיו 100 תגובות, לא יתעוררו אלה שהימרו על אלפי תגובות...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איזה איבר פנימי בטוח יקרוס" יש לך משהו פנימי יותר מהנשמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארנק. (לא להתבלבל עם הנרתיק.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |