|
||||
|
||||
אם עיר הייתה יישות אוטונומית לחלוטין עם גבולות ברורים שמבדילה את עצמה מהסביבה שלה, היה בזה הגיון מסויים. היחס בין עיר למדינה לא זהה ליחס בין מדינה לשאר העולם, מהסיבה הפשוטה שהשוני בין אנשים בפתח-תקווה לאנשים בת"א/ירושליים/נהריה קטן לאין שיעור מהשוני בין ישראלים לאזרחי קונגו/בוליביה/גרמניה. כמה זמן לדעתך תשרוד מדינה דמוקרטית מפותחת שתפתח את שעריה למהגרים מכל מקום בעולם ללא שום ביקורת או סינון ? |
|
||||
|
||||
ברור שמדינה *יכולה* לעשות זאת משום שהיא אוטונומית דיה - לשווייץ יש צבא ששומר על הגבול, ולפתח-תקווה אין. ברור גם שהישות הדכאנית הנקראת מדינה חייבת לקיים ביקורת גבולות, אחרת לא תתקיים - וזה לא קשור בסוג המשטר בתוכה, בין אם הוא רפובליקאי או מלוכני. אבל בכל מקרה, בין אם זה עיר או כפר או מדינה, יש כאן הפקעה אלימה של שטח אדמה, ומניעת חופש תנועה מבני אדם. ההבדל המשני בין ערבי-נוצרי תושב צור לערבי-יהודי תושב נהריה לא יכול להצדיק זאת. |
|
||||
|
||||
כלומר עצם הרעיון של מדינה הוא אפליה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיותר מדוייק לומר שעצם הרעיון של אזרחות הוא מפלה, כי הוא אוטומטית יוצר מגזר של לא-אזרחים, שפתוח לניצול רב הרבה יותר. ראה את מצבם של מהגרי העבודה הלא-חוקיים בישראל, למשל, או את הפלסטינים שאינם אזרחי ישראל אך נמצאים בתחום השליטה שלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |