 |
"היו לא מעט יהודים שדווקא כן הפכו לחקלאים ולבעלי מלאכה "ישרים", ולאחר זמן מה התבוללו."
כן? והם הצליחו לעקוף את האיסור על יהודים להחזיק קרקעות והחרמתם מהגילדות? יהודים עסקו במקצועות שהרשו להם לעסוק בהם, קרי רפואה, רוכלות, מסחר בבקר, הלוואה בריבית וכו'. ההתבוללות שאתה מדבר עליה אולי שייכת להיסטוריה של אחרי תקופת ההשכלה, למאה ה19, וכאן מדובר ביהודים שהמירו את דתם על מנת שיורשה להם לעסוק במקצועות "שמורים".
כנראה שזה מעל ליכולתי להסביר לך את מידת הניצול שקיימת בשיטה שבה כל כמה שנים או עשרות שנים בוזזים מיהודים עמידים ועניים את כל רכושם.
ידוע לי גם כמה עמוק הרכיב הפסיכולוגי של יהודים בימינו ובעבר שתמיד מנסים לטעון ש"בכל זאת היהודים הללו, היהודים האחרים היו באמת אחראים לאנטישמיות ולכל הפורענויות שבאו בעקבותיה" (אייל אחר קרא לזה אוטו אנטישמיות, עלי חביב יותר המונח internalized Jewish oppression - תרגומים יתקבלו בברכה).
"ההפרדה לגבירים ולקהל אף פעם לא הייתה נפוצה במיתולוגיה האנטישמית." לא כל כך מדוייק. אבל הגענו לעניין הזה של חברה ריכוזית וגבירים כי אתה העלית אותה בתיאורך את דימוי החברה החרדית בישראל.
"התנודות בחברה החרדית השפיעו על יחסיהם החומריים עם שאר האוכלוסיה, מה שהתרגם לשינוי הדימוי שלהם בעיני שאר האוכלוסיה, ולהעלמת המקור האלקטורלי לכוחה של מפלגת שינוי על פלגיה."
התזה שלי היא אחרת. המפלגות החרדיות צברו כוח בגלל הצבעות המחאה לש"ס, מה שגרם להם להיות הגורם המשפיע בבניית הקואליציה, מה שגרם לחיכוכים וגלי "התרעמות" בחברה החילונית, אשר איפשרו את הקמת מפלגתו של טומי לפיד. עלייתה של המפלגה נבעה מהמוכנות לראות ביציאה נגד החרדים כנושא מרכזי (ולא רק ונטיל) ביחס לנושאים קלאסיים אחרים (שמאל וימין). ירידת המפלגה אולי קשורה בכך שקמו כבר ממשלות מבלי להזדקק למפלגות החרדיות. אבל היא היתה קשורה גם בפרוץ האינתיפדה השניה, אכזבה מפעילותה של המפלגה בכנסת וגם סכסוכים פנימיים בתוך המפלגה. יחסיה החומרי *המעשי* של החברה החרדית לשאר האוכלוסיה שיחקה כאן תפקיד קטן למדי.
|
 |