|
שיקולים זרים וטובת הילד הם לא בהכרח דברים מודעים. בגדול - כל הורה מעוניין למקסם את טובת הילד שלו, אך בפועל הרבה פעמים הוא פועל בניגוד מוחלט למטרה הזו. הורים טיפשים הם עניין די נפוץ, ולמעשה כל אחד מאיתנו בוודאי יכול לציין אי-אילו מעשים של הוריהם שהיינו מגדירים כטיפשיים.
חיתוך איבר חי (בניגוד לציפורניים או לשיער), והלכה למעשה הטלת מום, באיבר מינו של ולד בן שמונה ימים, מבלי שיש לכך תועלת בריאותית כלשהי ומבלי שהתהליך יהיה הפיך, מטעמים של אסתטיקה, מסורת, דת, בריאות או לחץ חברתי/משפחתי - הוא מעשה שבהחלט לא עולה בקנה אחד עם טובת הילד.
אם הילד יגלה קרבה משמעותית ליהדות (או לאיסלם) - הוא יוכל למול את עצמו מתוך בחירה, כאדם בוגר. בניגוד למה שמקובל, מילה מאוחרת היא בטוחה הרבה יותר ממילה בגיל שמונה ימים (למעשה, הסיבה היחידה שמקובל לחשוב שמילה מוקדמת היא בריאה יותר, היא מפני שאנחנו לא זוכרים אותה). בגיל 13 או 18 הגוף חזק בהרבה, המערכת החיסונית שלו עמידה יותר בפני חיידקים כאלו ואחרים, והאדם יכול לדווח על מצוקות שמתעוררות בעקבות תקלות כאלו ואחרות.
|
|