|
יש כיום שלוש ישויות מדיניות בעולם בהם יש שיעור ניכר של פלשתינאים: 1. מדינת ישראל. הם מהוים בה כמעט 20%. יש להם ייצוג הולם בבית הנבחרים, פטור משירות צבאי, ואפליה לרעתם בהקצאת תשתיות. 2. ממלכת ירדן. הם מהוים בה רוב מוחלט. השלטון רחוק מהם, ונתון בידי מיעוט. הם מיוצגים בבית הנבחרים, אך אין לייצוג זה משמעות מעשית. הם אינם פטורים משירות צבאי, אם כי קידומם בצבא ובפוליטיקה נחסם. 3. הרשות הפלשתינאית. הם מהויים בה את כלל האזרחים. כמעט כל אזרחי הרשות הפלשתינאית הם פלשתינאים. יש חריג בולט אחד: ערפאת. השליט הרצחני הזה הוא מצרי. כל פלשתינאי יכול להעפיל עד עמדה מס' 2 ברשות, ומשם להתפלל למות הראיס, או לסייע לו בכך. רוב הפלשתינאים ברשות הם חסרי זכויות אנוש לחלוטין. הסיכוי היחיד שלהם להתקדם הוא על ידי פעולות טרור נגד ישראל, עניין מסוכן כשלעצמו. דרך הפרנסה העיקרית היא על ידי עבודה אצל השכן השנוא והשונא.
מדינה פלשתינאית היא רעיון שכדאי לנסות פעם בצורה הנכונה, למשל: להשתלט על כל שטחי הרשות הפלשתינאית, להיפטר בכוח מהאליטה הנצלנית והאלימה, ולכונן שם משטר צבאי בסגנון ארה"ב ביפן. לאחר שתכונן שם חוקה וייקבעו העניינים ההכרחיים, ניתן יהיה להסיג משם את ישראל ולייסד שם מדינה.
אצלנו, כמובן, עושים הכל עקום: בתחילה השלטנו שם משטר צבאי, אסרנו על כל התארגנות פוליטית של אזרחים שומרי חוק, והקמנו התנחלויות בעלות תשתיות מפוארות, שבלטו במיוחד על רקע הדלות הפלשתינאית. אחר כך ייבאנו כנופיית רוצחים בראשות ערפאת לשלוט בהם, וכעת אנו משחדים את שכבת האליטה, כדי שנוכל לשלוט בהם בעתיד (דבר שאינני רואה כל סיכוי שיצליח). אני משוכנע שלבסוף יבוצע הפתרון שאני מציע. לדעתי - שנים רבות יחלפו מבלי שננסה זאת.
|
|