 |
תודה לרב"י על הסקירה המעניינת, ובהחלט נשמע שכדאי להשיג ולקרוא את ספרו של חאלידי. אשר לספר של קארטר, הוא כוסה ביסודיות ע"י בקורות רבות, ביניהן כמה שיורדות לפרטי פרטיו, ומעמיקות בו, (כפי שהוא עצמו היה צריך לעשות ולא עשה לגבי הנושא המטופל בו). ונשמע שאין טעם לקנותו (אם כי לא אחרים אותו אם אפגוש אותו על מדף ידידותי של אחרים).
אני לא שותפה לסלחנות הנוצרית שנושבת במאמר כלפי "פלסטין, שלום לא אפרטהייד". כי גם אם רוח הספר ורמתו הכללית הם כשל דרשה בכנסיה, עדיין יש לנו כאן משהו בפורמט של ספר, שנכתב ע"י נשיא לשעבר של ארה"ב, ומופץ בעולם (ובהצלחה רבה) ככזה. כשספר בנושא מדיני-בינ"ל, ע"י נשיא לשעבר של ארה"ב, מכיל בכותרתו את המלים "פלסטין" ו"אפרטהייד", ומראה את קטע החומה המצולם ביותר בעולם יחסית לאורכו (כי השאר הוא גדר) זה בפירוש יוצא כאילו קארטר אומר שישראל היא מדינת אפרטהייד, ולא יעזרו אלף הסברים שזה לא מה שהספר אומר. זה גם לא מצב של "סלחו לו, כי הוא לא ידע מה הוא עושה". מפני שהוא כן ידע. ובין זה היה כדי להגיד משהו בלי להגיד אותו (ישראל=אפרטהייד? אבל זה לא מה שאמרתי, תקרא טוב את הכותרת, ואת הספר, ותראה בעצמך), או סתם כדי למכור הרבה עותקים, או גם וגם- למלים יש משמעויות מקובלות, ויש מטענים רגשיים גלויים ונסתרים, וקארטר השתמש בכל הרבדים האלה בהכרה מלאה, ובכוונה גדולה. ואני מניחה שכנוצרי טוב, הוא גם חמוש בסיבות הטובות והמוסריות ביותר בעולם לטריק המלוכלך הזה שלו.
איסטר נעים, פסח מוצלח, וא-גוט שבעס לכל העולם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש