בתשובה להעלמה עפרונית, 05/04/07 20:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
...אבל אם מדובר היה רק בקצין בכיר אחד שהצעת לו להשתחרר ולהצטרף אלייך, וגם היית מבקשת ממנו להצטלם איתך לכבוד השחרור ומחבקת אותו באותה פוזה שבה חיבקה הקצינה את רמון, ואם אותו קצין לא היה ממש קצין אלא אזרח עובד צה"ל בכיר ביותר, האם היית חוטפת טראומה עמוקה לו היה מצרפת אותך דקה אחר כך? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה משנה אם מדובר בגבר בן שישים או בקצין בן שישים? המדים, הם אלו שמשנים את התמונה? לא שזה נראה לי רלוונטי, אבל אני חושבת שאם גבר בן 60 היה דוחף את הלשון שלו לפה שלי זה היה דוחה אותי עד מאד. אבל למה זה משנה מה אני הייתי חוטפת או מה אני הייתי מרגישה? זה לא משנה בכלל! שאלת ה"כמה עמוקה הטראומה שחטפה הקצינה" לא רלונטית לעניין האישום הפלילי שבוחן את *ההתנהגות של הנאשם* ולא את הפגיעה שנגרמה לקורבן. אם היא הייתה תובעת אותו בתביעה נזיקית היא הייתה צריכה להוכיח טראומה או נזק כלשהו שנגרם לה. אבל בדין פלילי? מה פתאום? אני אקצין את זה לרגע - אם היו מאשימים מישהו בנסיון לרצח, נראה היה לך רלוונטי לטעון "אבל לא נגרם שום נזק לנרצח-הפוטנציאלי"? כמובן שלא. לא בכל סעיף בחוק העונשין הנזק שנגרם לקורבן הוא יסוד מיסודות העבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. המדים משנים את התמונה המשפטית: קצין בכיר שיתעסק איתך, כשאת אינך (יש להניח) בכירה כמוהו, עוסק ביחסי מרות. בפרשת רמון לא היו יחסי מרות. ב. גם אני לא הייתי חושבת שהנזק לקרבן הוא יסוד מיסודות העברה, אבל השופטים - כנראה - חשבו כך. כעובדה, גם במשפט ככבו עדים שעיקר עניינם היה להראות עד כמה הקצינה הייתה מזועזעת מהנשיקה, וגם בפסק הדין פורטו רגשותיה לאחר מכן די בהרחבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם אנחנו מדברים על הנקודה הרגשית (כן-טראומה-לא-טראומה) יש יותר משמעות לאופי הדברים מאשר לניתוח המשפטי שלהם. רוצה לומר, אם אני משרתת בלשכת שר הבטחון ורואה על בסיס יומיומי את שר האוצר, זה די מקביל למצב שבו אני משרתת בלשכת אלוף פיקוד צפון ורואה לעתים קרובות את ראש אמ"ן. האם מבחינה *משפטית* זה זהה לחלוטין? אני מניחה שלא. יחי ההבדל. רמון הורשע במעשה מגונה - לא בניצול יחסי מרות. ב. לא קראתי את פסק הדין.1 ייתכן שבחינת תגובת הקצינה, מטרתה הייתה להראות שהיא לא הביעה רצון או הסכמה לנשיקה. מצד שני, ייתכן שהשופטים פשוט טעו (או שאני טועה). גם זה קורה. 1 בכל מקרה, חשבתי שכבר מזמן אנחנו עוסקים בשאלה הכללית. כנראה שטעיתי. ________ העלמה עפרונית וסוג של קיץ באוויר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. מה שסייע להוכיח, בניגוד לטענות הנאשם, שהנשיקה לא היתה לרצון המתלוננת. רמון הרי טען באיזשהו שלב שהנשיקה היתה ביזמתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא טען שהנשיקה הייתה ביוזמתה, אלא שהיא הייתה לרצונה - או לפחות שהוא סבר שהיא תהיה לרצונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על טעויות יש לשלם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
28. הנאשם אמר דבר והיפוכו. מצד אחד טען שהמתלוננת יזמה את הנשיקה ומהצד האחר טען, שהוא סבר שהיא הסכימה. אם נכונה ההנחה שהמתלוננת יזמה, מה לנו וליסוד "ההסכמה"?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן שום ''דבר והיפוכו''. אם היא יזמה, ממילא היא הסכימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלא סותר את העובדה שחיים רמון טען במהלך המשפט שהקצינה יזמה את הנשיקה. עניין שמצידו מצדיק את הדגש שניתן בפסק הדין לסערת רוחה של הקצינה בעקבות הנשיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את המשפט השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט השני הוא בסה"כ חזרה על תגובה 437520 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |