|
||||
|
||||
צ"ל : (... הגורמים הפאנאטיים ניסו להפיל את רוה"מ האזרחי, לבודד את הקיסר ולהמשיך במלחמה, גם אחרי הירושימה ונגסקי). לגבי מלחמת לבנון השנייה, בראייה לאחור מטווח של חודשים מספר, נראה שלמזלה של ישראל היא נתקלה ביריב מאוד מאוד לא מאורגן ולא חכם. בחיפה לא התפוצצו מאות רקטות וגם בקרית שמונה ובנהריה נזקי פגיעות היו פחות מקיפים ממה שהתקשורת הזרימה בזמן אמת (וכאן ראוי להזכיר את הכשלון החיזבאלאי במימוש הבטחותיהם ל"אחרי אחרי חיפה" למרות שהאמצעים היו בידיהם). נראה שהנזק העיקרי נגרם מן התיפקוד העלוב של הרשויות ושרותי החירום העורפיים. האימפוטנציה של המנהל הישראלי על צורותיו השונות היא מה שגורם לי לחשוב שההבדל בין האפקט של כמה טילים כימיים לזה של פיצוץ גרעיני יהיה לא כל כך אבסולוטי מבחינת תודעת אזרחי ישראל (צריך לחשוב על קריסה מוחלטת של כל מערכות הקיום היומיומי ושרותי החירום למיניהם). אני לא חושב שכיום נדרשים ציים של אלפי מפציצים כדי לגרום לחורבן עירוני סביבתי (ע"ע רובע דאחיה בבירות). עירק ואיראן גרמו נזקים כבדים לרובעי בירה שלמים שלהן כמעט ללא חיל אויר בכלל (ע"י טילי סקאד). |
|
||||
|
||||
רק הערה: גם לגבי הנזקים לדאחיה אתה מתבסס על "מה שהתקשורת הזרימה בזמן אמת", הלא כן? |
|
||||
|
||||
רק הערה לא קשורה במיוחד: לקטסטרופה בבית להיא מלפני כשבוע-שבועיים פסחו בתקשורת באופן מוחלט כמעט - מצאתי רק אזכור קטן אחד בהארץ ותו לא. |
|
||||
|
||||
מודה ועוזב ירוחם: אתה צודק. אני מתבסס על כתבה של ה-BBC שכתבם היה מספיק אמיץ לומר שהוא מצלם רק מה ש"קצין הקישור" החיזבאלי מורה לו ועל התמונה בידיעות/מעריב (ככל הנראה ממקור צה"לי) שהראתה אזור בגודל כמה רחובות הרוס לחלוטין. ובכ"ז אני חושב שבטכנולוגיה הצבאית העדכנית ניתן להחריב אזורים אורבניים בסד"ג של רחובות ללא נחילי מפציצים נוסח מלה"ע II. מותר גם להניח שחה"א כיוון לפגיעה במטרות ולא להפצצות שטיח. |
|
||||
|
||||
על פי מאמר בהארץ מהיום (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/845241.html), אפילו פצצה בסדר הגודל של הירושימה שתוטל על גוש דן תביא לרבע מיליון הרוגים. אני מתקשה לראות דרך צבאית לגרום לנזק אפילו קרוב לכך באמצעים קונבנציונליים או כימיים (נשק ביולוגי עלול לאפשר נזק מסדר גודל דומה, אבל נשק ביולוגי לא נוסה מעולם בהקף משמעותי וחוץ מזה השפעתו נשק שיהיה עד כדי כך יעיל תתפשט בהכרח אל מחוץ לגבולות ישראל ותסכן את האנושות כולה). נשק כימי הוא נשק שהאפקטיביות שלו תלויה מאד בתנאים הסביבתיים, ומה שחשוב יותר - יש דרך להתמודד איתו גם במקרה של פגיעה. הסיכוי לפגיעה מסיבית באזרחים שישארו בבית, יסגרו את החלונות וישתמשו במסכות הוא קלוש למדי. כמו כן, ההשפעה שלו היא על אזור מצומצם יחסית. לגבי רובע דאחיה, מדובר באזור קטן למדי (כמה גושי בניינים בסה"כ) ובתנאים של שליטה אווירית מוחלטת ללא מצרים של חיל האוויר שם. אין לנו יכולת לאיים באופן דומה על אף מדינת אוייב משמעותית; היכולת האווירית שלנו לפגוע פגיעה קונבנציונלית משמעותית ומתמשכת במדינות מעגל שני ושלישי היא אפסית. לפיכך ההרתעה היחידה שאנו יכולים ליצור אצלן היא באמצעות טילים. אין לנו יכולת לעמוד במלחמת טילים קונבנציונלית ארוכה; הנזק שייגרם לנו במלחמה כזו גבוה בהרבה מזה שייגרם לצד השני והרגישות שלנו לנזק גבוהה בהרבה. המסקנה - אנחנו זקוקים לדרך לשכנע את האויב שלא לפתוח במלחמה כזו. |
|
||||
|
||||
לא הייתי רוצה להכנס לויכוח של מומחים צבאיים על נזקים חזויים, אך איני משוכנע שאי אפשר לערער על העובדות שהצגת. איני סבור שת"א צפופה יותר או מוגנת פחות מהירושימה או נגסקי (למעשה אני חושב שמבחינה טופוגרפית מצבה עדיף). לגבי יכולותיו של חה"א כלפי בגדד או טהראן אני חושב שאתה ממעיט ביכולתו. לגבי הנזקים מנשק ביולוגי או כימי, ברור שמדובר בנעלם ושהמידע הנמסר הוא בגדר השערות והערכות, בדיוק כמו ההשערות וההערכות לגבי הביצועים של הפטריוט והחץ. בתסריט של אנדרלמוסיה מנהלית והתמוטטות שירותי ההצלה והבריאות, האם יש קפיצת מדרגה מבחינת התודעתית בין מצב של כמה מאות הרוגים למצב של עשרות אלפי הרוגים על גדות הירקון? לא בטוח. |
|
||||
|
||||
גם לי הנתונים על מספר הנפגעים נשמעים גבוהים למדי. בכל אופן, גם אם מדובר על כמה עשרות אלפים בתוסת חורבן של המרכז העסקי של המדינה הרי זה יותר מהנזק שהצליחו הגרמנים לגרום ללונדון בבליץ. שום חיל אוויר ערבי לא יוכל להתקרב לנזק כזה בהפצצה קונבנציונאלית (סביר להניח שמטוסים מעטים מאד יוכלו להתקרב בכלל לתל אביב). מתקפת טילים קונב' לא תהיה יותר יעילה מזו הגרמנית בעזרת V2, שלא השפיעה מהותית; שוב, סביר להניח שאתרי שיגור של טילים כבדים ואפילו משגרים ניידים לא ישרדו זמן רב. תקיפה חד פעמית של חיל האוויר את בגדד או טהרן יכולה להתבצע, אבל ניהול מערכה אווירית ארוכה יותר מחייב בסיסים סמוכים או נושאות מטוסים. מבצע כזה מחייב חציה של מדינות שכנות, שיכולות להעלים עין פעם אחת אך לא לאורך זמן; הוא גם מסובך מאד מבחינה לוגיסטית וכמעט בלתי אפשרי אם האויב מצפה לך ומצוי בכוננות אנטי אווירית. לגבי נשק כימי יש הערכות ביצועים די מבוססות, גם כלקחים מהשימוש שנעשה בו במלה"ע הראשונה, תימן ועיראק וגם מניסויים שערכו כמה וכמה מדינות וסימולציות מחשב. הביצועים תלויים במגוון פרמטרים (רוח, שיעור הלחות באוויר וכן הלאה), אבל כך או אחרת אתה יכול לגרום לנזק רק ברדיוס לא גדול במיוחד באמצעות רש"ק או פצצה של כמה מאות קילוגרמים. כמו כן, הנזק לא יהיה קבוע; פרוצדורה של טיהור תחזיר את השטח למצב שימושי, ולבסוף - יש אמצעי מיגון פשוטים ודי יעילים. נשק ביולוגי הוא סיפור לגמרי אחר, והמידע עליו באמת די דל. אינני סבור שמאות הרוגים יגרמו לאנדרלמוסיה מוחלטת והתמוטטות שרותי ההצלה. גם אם יהיו מאות הרוגים אמבולנסים יסעו, בתי חולים יפעלו, תהיה אספקה של חשמל ומים לאזורים שלא נפגעו ישירות ומערכות הקשר הקווי והאלחוטי יפעלו. זה לא שונה עקרונית מפיגוע המוני, רק בגדול יותר. מצב של עשרות אלפי הרוגים פרושו גם שכל אדם לעצמו: לא ניתן יהיה לחלץ מבין ההריסות, לא לספק מזון, שתיה ומחסה, ולא לקבור את הנפגעים - אולי ניתן יהיה למנוע פריצת מגפות באמצעים דרסטיים. מערכות הקשר באזור נרחב תתמוטטנה ולמי שמצוי מחוץ לאזור הפגיעה יהיה קשה מאד לדעת האם קרוביו נפגעו או לא. אם מדובר בפגיעה גרעינית הרי שהאזור שנפגע גם לא יהיה שמיש בהמשך - די בעייתי אם אתה מניח שהוא כולל, למשל, את הקריה, מטה המוסד וכיו"ב. בקיצור, לדעתי מדובר באיום מליגה אחרת לגמרי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |