 |
מן המאמר שבקישור:
"מדענים חוזרים ואומרים לנו שבמוח האדם, כל אדם, טמונה יכולת אדירה, גאונות בלתי מנוצלת. משרד החינוך עשה שימוש רב בסיסמה "כל תלמיד יכול". גאונות זו איננה באה לידי ביטוי בגלל העקה והחרדה אשר פוגמים בתפקוד התקין והנורמלי של מערכת העצבים האנושית, ובכלל זה המוח. חלקים גדולים של מוחנו זוכים לשימוש אפסי או זעיר ביותר, ואף החלקים שבשימוש מפגינים, כפי שרואים ברישומי גלי המוח, אי-סדר רב. מה שיש לעשות איננו להקנות לאדם יכולות חדשות שלא היו לו עד כה, אלא רק לאפשר לו לטהר את מערכת העצבים שלו, ובעיקר לסלק ממוחו וממערכת העצבים שלו את העקה והחרדה, שהן כמו חלודה: די שתסיר את החלודה, והברק הטבעי של המתכת מתגלה מאליו, כלומר: ישתרר בו תפקוד מסודר."
נושא המוח, ש"אנחנו מנצלים רק חלק זעיר ממנו", עדיין חוזר ומופיע בכל מיני מקומות. בתגובה 230483 אומרת המגיבה: "הרי גם על המוח אנחנו לא יודעים ואנחנו מנצלים חלק קטן שלו", ודובי, בהמשך הפתיל, בתגובה 230584, נחלץ להסביר לה את טעותה.
איך נולדה האגדה בדבר המוח האנושי הבלתי מנוצל? האם מקורה בספרות המד"ב? ואם אין זו אגדה - האם אמנם אפשר להגיע לידי ניצול של "יותר חלקים" במוח?
ביולוגים? רופאים? מישהו?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש