בתשובה להאייל האלמוני, 24/03/07 15:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לי זה נשמע כמו שימוש צורני במטאפורות שלקוחות מתחום המדע - דבר נאה בפני עצמו, אבל לא בדיוק משהו שאומר שיש מדע בספרות (כמובן, אני צריך לקרוא יותר לעומק כדי לחוות דעה אמיתית). זה דומה לשימוש שטולסטוי עושה בחשבון האינפיניטסימלי ב"מלחמה ושלום" - משתמש בו כדי לקבל דימוי טוב לצורה שבה הוא תופס את התפתחות ההיסטוריה, אבל זה עדיין שימוש צורני בלבד, לא עיסוק במדע עצמו. אני אנסה לתת עוד דוגמה לא מד"בית לספר שעוסק (בין היתר) במדע בצורה שאותה אני מחפש: טרי פראצ'ט, שכנראה לא ייחשב "ספרות יפה". הוא נוהג להציג תיאוריות מדעיות בצורה הומוריסטית, ולנסות לעורר חשיבה על משמעותן. למשל, מכונת נמלים ענקית שהיא מעין פארודיה על המחשב, ומשמשת אותו (למשל) להעלאת השאלה מתי ניתן להגיד על מכונה שיש לה אישיות משל עצמה. זה סוג הדברים שאני מחפש כשאני שואל על "מדע בספרות". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל הסיפורים של בורחס, למשל, עוסקים בשאלות שאפשר להגדיר אותן 'מדעיות' והם בכל זאת נחשבים 'ספרות' ואפילו ספרות יפה.(ואפשר גם להוסיף את 'סולאריס' של סטניסלב לם, או חלק מהספרים של אומברטו אקו - שגם אם הם לא נוגעים ממש בשאלות מדעיות פרופר, הם עוסקים בסוגיות מטא-מדעיות כמו מהי ידיעה, מהי שפה, מהו היחס שבין התיאוריה למציאות וכד'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. בורחס כבר נמצא ברשימת הקריאה. בכל זאת, אני חושד שהוא לא באמת עוסק במדע בצורה שעליה אני מדבר. ו''סולאריס'' הוא בבירור מד''ב (ומד''ב משובח), גם אם לם לא הגדיר אותו כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בורחס, עכשיו כשאני נזכרת בו, אכן עוסק במדע בצורה שאתה מדבר עליה, לדעתי. הנאה (כמעט) מובטחת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |