 |
|
 |
||
|
||||
 |
היחשפות לתיאוריות ו"תיזות" כאלה תמיד מבלבלת אותי. בסופו של דבר אני שואל את עצמי מה בעצם הבחור רוצה. ברצוני להתייחס לכמה מהדברים שקראתי בראיון הזה. אם נתייחס לתקציר בפתיחה, אומרים לנו שם שהטכנולוגיה לא פותרת את כל הבעיות. נו באמת. איך אפשר בכלל לפתור את "כל הבעיות" ? מי טען שהטכנולוגיה פותרת את כל הבעיות, או שיש סיכוי שתפתור את "כל הבעיות" בעתיד ? ומוטב כך. מה נעשה אחרי שתיפתרנה "כל הבעיות" ? ולא זו בלבד. עוד אומר לנו הפרופסור הנכבד שהטכנולוגיה יוצרת בעיות חדשות. גם זו התפרצות מבעד לפתח פתוח. הרי לא יכול להיות אחרת. לא גילינו את זה אתמול. פיתוח אמצעי התחבורה הממונעים, למשל, בעצם יצר את בעיות תאונות הדרכים שלא היו קודם, בודאי לא בעוצמה כזאת. ובכל זאת אנחנו מעדיפים את המכוניות למרות שיש תאונות בצדן. מה הלקח ? מה צריך ללמוד מכך ? המושג "מלחמה פוסט מודרנית" אף הוא לא ברור. זה מזכיר לי קצת את "קץ ההיסטוריה" – מושג בלתי מובן כשלעצמו. זה כאילו שהגענו לנקודת זמן שאחריה אין שום דבר. אחרי "מודרני" בא "פוסט מודרני". ומה אחריו ? הרי העתיד יגיע. מדוע חוסמים לנו את האפשרות לתת שם לתקופות שתהיינה בעתיד ? לא הצלחתי להבין בשום אופן מה ההבדל העקרוני בין המלחמות היום ואתמול. נכון. ישנה טכנולוגיה מתקדמת יותר, והצדדים משתמשים בה, אבל הסיבות למלחמות הן אותן הסיבות, ואפילו בימים אלה אנו עדים למלחמה גדולה שבה בעצם נכבשה מדינה כיבוש צבאי ומשטרה עומד להיות מוחלף. הפאצפיזם אינו רעיון שהומצא ע"י המרואיין. זה רעיון ישן, והוא מטופש היום בדיוק כפי שהיה מטופש בעבר, למרות שהוא בנוי על אמת ברורה: המלחמה רעה. אנשים סובלים. אנשים גם נהרגים ונפצעים במלחמות. אבל למרות העובדה הבלתי נעימה הזאת שהייתה נכונה בעבר בדיוק כמו היום, מלחמות פרצו בכל זאת בעבר בגלל סיבות שאין טעם למנות כרגע, והסיבות האלה לא השתנו בעידן שלנו. הסיכון לאוכלוסייה האזרחית יותר גדול. אבל בגלל הטכנולוגיה הוא יותר גדול גם לאנשי הצבא. הפניית נשק יותר כנגד אזרחים אינה קשורה בטכנולוגיה אלא בהחלטות אנושיות. היטלר עשה זאת, כידוע, בזמן מלחמה, ללא אמצעי נשק מתקדמים, באלג'יר ,לא מזמן, נטבחו אלפי אזרחים בשקט באמצעים מאד ישנים, וכך גם באותה יבשת אבל יותר דרומית, מבלי שכל כך שמנו לב לכך, וגם טבח התאומים לא נעשה באמצעות נשק מתקדם. גם הטרור של הפלשתינים שמופנה כלפי אזרחים אינו קשור במשהו מודרני. זה היה מנהגם מימים ימימה. היום הם מפגעים. לפני כמאה שנה הם היו פורעים. אחר כך פדאינים. השמות השתנו. השיטות לא. בעניין זה המודרניות והפוסט לא יוצרים שום דבר חדש. מה שהיה הוא שישנו והוא כנראה מה שיהיה. איני יודע מה הקשר בין שתי הדוגמאות אירלנד ודרום אפריקה, ובין הטכנולוגיה והמלחמה "הפוסט מודרנית". כמו ששני המקרים האלה אינם קשורים במשהו "פוסטי" כך אין הם קשורים גם זה בזה. דרום אפריקה היא מדינת מיעוט לבן ששלטונם הסתיים, וככל הנראה לא היה לו מלכתחילה סיכוי לשרוד לאורך ימים (אני מאד מקווה שלא כזה יהיה גורלנו כאן, בטווח של כמה עשרות שנים). דרום אפריקה הולכת להפוך תוך עשר או עשרים שנה למדינה דומה מאוד לשכנותיה ולמיעוט הלבן לא יהיה שם מקום. (כמו בזימבבואה שבתהליך הזה היא מקדימה.) ובאירלנד כולנו מקווים שסכסוך רב שנים מגיע לסיומו בהסכם. גם זה לא קשור למשהו מודרני. אין זה הסכסוך היחיד שהסתיים במרוצת ההיסטוריה. בכל מדינות אירופה השקטות היה בתקופות קודמות "רעש". "עת מלחמה ועת שלום" הוא אמירה עתיקה. לא התקופה שלנו המציאה זאת. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |