|
||||
|
||||
"מובי דיק" של מלוויל עשיר בטיפולוגיות של ליווייתנים. זו ביולוגיה ימית במלוא מובן המילה. יש דיון ביונקים האלה, בסוגיהם, בצורות החיים שלהם. אצל נתניאל הות'ורן, למשל בסיפור birthmark , רופא מנסה למחות סימן לידה מלחייה של אישתו והורג אותה. ישנו תיאור די מפורט של מעבדתו ושל דרכי עבודתו. פרנקנשטיין נראה לי שגם "הגלגול" של קפקא מערב מדע באיזה אופן: הטרנספורמציה של אדם לחרק. שירתו של דן פגיס עושה שימוש ניכר במינוח מעולם המדע. אגדות ילדים על הנסיכה החולה ורקיחת השיקויים נראים לי עיסוק בסוג בסיסי של אלכימיה או רוקחות. |
|
||||
|
||||
הדבר היחיד מהרשימה שקראתי (היי, תחמושת למשחק ה"אף פעם לא"!) הוא "הגלגול", ואין בו שום מדע. אפס. הטרנספורמציה הזו היא אקסיומה, נקודת המוצא של הספר. אין שום התייחסות לדרך שבה היא קרתה, אלא רק עיסוק (מרתק) בהשלכות החברתיות/פסיכולוגיות שלה. לפחות עד כמה שאני זוכר. תודה על שאר הדוגמאות. נראה לי שפרנקנשטיין יכול להיכנס לקטגוריית המד"ב. |
|
||||
|
||||
אין ספק שכשקצת מבשלים דייסה המכלילה את האלכימיה בתחום המדעים, אולי אפילו כמדע שווה ערך לכימיה דהיום (?), ומתייחסים אל הרתחת צמח "שערות שולמית" כאל רוקחות, החיים נעשים קלים והדוגמאות - נאות וחביבות. שירו של המשורר חמי רודנר, "מלנכוליה אהובתי", עוסק במדע ארבע הליחות. "מלנכוליה", מן היוונית - "מרה שחורה", הלא היא ליחה אחת מן הארבע הנ"ל. רציתי לצטט בהקשר זה גם את שירה הנפלא של שכנתי הרומניה הג'ינג'ית מהקומה למטה - "הסמרקץ' הקטן והמעצבן שלי", העוסק אף הוא באותו מדע - ובליחה אחרת מתוך הארבע המדעיות הללו - אבל השכנה איימה שתגיש תביעה משפטית אם אזכיר כאן את שמה. כמו כן יש להזכיר בעניין שירה-מדע את שירו של אלכסנדר פן - "אדמה, אדמתי, רחומה עד מותי...", העוסק באחד היסודות מתוך מדע ארבעת היסודות - אדמה, אוויר, אש ומים. ובל נשכח את שירו של חיים חפר שהושר פעם בפי שלישיית החלונות הגבוהים - "לי טלה בהורוסקופ, ולך יש תאומים...", העוסק במדע האסטרולוגיה. נעלה על נס את שירו של יעקב רוטבליט שהושר בזמנו בפי אריק איינשטיין - "אז תשתה קפה תורכי, זה עולמי..." - שיר העוסק במדע הקריאה בקפה. לגבי השיר של פרוייקט עידן רייכל, "בואי, תני לי יד ונלך" - ובכן, הרי לך סברה הראויה לבדיקה רצינית, מעמיקה ולמדנית: ייתכן מאוד שהמשורר, או המזמר, מבטא במילים אלו את כוונתו לעסוק במדע הכירולוגיה. משלו של איזופוס, "הנמלה והצרצר", אינו עוסק, אמנם, במדע הטרנספורמציה אדם-חרק, אך הוא עוסק בפלג מעניין מאוד של האינסקטולוגיה, בשילוב פרקי לינגויסטיקה ומוסיקולוגיה: חרקים משני מינים שונים המשיחים ביניהם בלשון בני אדם ולעיתים גם מנגנים בכינור (נדמה לי שעניין הכינור תלוי בגירסה ובמתרגם, אבל אתה בטח יודע על זה יותר ממני). (-: |
|
||||
|
||||
רק למען ההגינות יש להוסיף לרשימה מפוארת זו גם את השיר החדש שהלחין זילבר למען המתנחלים (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3380208,00.h...) הנפתח במלים "לפעמים השקר מתחפש לאמת", ורומז בלי ספק למשפט האי שלמות של גדל. |
|
||||
|
||||
זאת אותה שכנה מתגובה 379548? |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
ושכחת את שירה של דפנה דקל ''מי יציל את הבית שלי'' שעוסק במדע הפנג-שווי. |
|
||||
|
||||
למה להתפתל עם "קפה תורכי" כשיר שעוסק בקריאה בקפה, כשיש "בקפה אצל ברטה"? (אבל אני מסכים עם הטענה המובלעת אצלך, לפיה קפה תורכי נעלה על נס!) |
|
||||
|
||||
ודייק: "קפה אצל ברטה" (ההבדל עקרוני - לא יושבים עם ברטה בבית הקפה שלה, אלא יושבים אצלה בבית על כוס קפה). |
|
||||
|
||||
מה קורה פה, על מה הרעש? כל מה שרציתי לאמר הוא, שלא כל הספרים דורשים למדנות (נכון אור, יש ספרים שדורשים למדנות. אבל לא כולם. אולי אפילו יש קורלציה בין איכות הספר ללמדנות שכתיבתו דרשה, אבל לא מתאם של 100%) ולעומת זאת כל המדעים דורשים למדנות (נכון אור, היא יכולה להיות מצומצמת לתחום מסוים, אבל למדנות) ולכן יש קורלציה גבוהה יותר בין למדנות ומדע מאשר למדנות וספרות. מש"ל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |