בתשובה לגילית, 15/11/01 11:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניקח כדוגמא את האב"ע לו יחסת מתודה המקעקעת את גורם הנס. והנה להפתעתנו האב"ע 1 כותב על נס המטה ההופך לנחש: "ואנשי שיקול הדעת חשבו בליבם לדעת זה הפלא, שהשם הסיר יבושת המטה, ודברו על הבלוע דברים שבדו הם, והם לא ידעו כי חכמתם תתבלע, כי קדוש ישראל התוו ולא נחפש איך היה." ובסגנון זה מצאנו 2 עוד מקומות. בקיצור אני שולל את הקריאות לחילונים שלו רק היו צוברים מספיק ידע ומכירים את המתודות היו חיש מהר מכירים בנחיצות, חיוניות, עקביות, והיתרון המוחץ שבלימוד התורה. הם כמובן קיימים אך ההכרה בם אינה תלויה בידע לבדו אלא במושג הקדושה שרכישתו כך נדמה איננה אפשרית בסביבה שאיננה מעודדת זאת. 1 שמות ז',י"א. 2 לדוגמא בפירושו הארוך שמות ד',ג' מופיע לנוחותך ב"תורת חיים" הוצ' מוסד הרב קוק. 3 תגובה 32385 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
משה, הרשה לי להסכים עם הפסקה השניה של תגובתך. בפרט עם הדגש ששמת על כך שלא הכול תלוי ידע אלא חשיבות מיוחדת למושג הקדושה. דבריך הזכירו לי משפטים אחדים שכתב הפילוסוף-תיאולוג רודולף אוטו בספרו הקלאסי "הקדושה", אני מצטט את משפטי הפניה שלו לקורא בפתח דבריו: "הריני פונה אל הקורא בבקשה לדלות מזיכרונו רגע של התפעמות עזה וחד משמעית ככל האפשר. מי שאינו מסוגל להיענות לבקשתי, או שאין לו בזיכרונו רגעים כאלה, מתבקש לא להמשיך בקריאת הספר הזה. זאת, משום שקשה מאוד לעסוק בחקר הדת עם אדם היכול להיזכר בלבטי התבגרותו, בקשיי עיכול או ברגשי אחווה שפקדוהו בעבר, אך אין בלבו שום זכר לרגשות שתוכנם רליגיוזי במובהק." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקבילה של הרגש הרליגיוזי מזוהה יותר עם מושג ה''דבקות'' ויכול להופיע גם במקומות בהם אין קדושה ואדרבה הינם הפך הקדושה דוגמת ע''ז. מראי מקום בדואל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |