 |
דומני שהעולים מחבר המדינות מחזקים, לדעתי, את טענתו של הכותב. בקרב העולים האלה (בהכללה) ערך הלמדנות חזק הרבה יותר מאשר בחברה הישראלית בכללותה, בדגש על למדנות בכיוון המדעים המדויקים - והתוצאה נראית לעין בכל מחלקה להנדסה, למתמטיקה ופיסיקה בארץ. שיעור העולים שם גבוה משיעורם באוכלוסיה, ושיעור הממשיכים לתארים גבוהים מביניהם גבוה מזה שאצל הישראלים הותיקים - גם כשמדובר בעולים שעברו את רוב שנות החינוך שלהם במערכת הישראלית.
כמובן, ניתן לתת כאן גם הסבר נוסף: ההשכלה היא מפתח למוביליות חברתית, הנחוצה לעולים. הסברים דומים רלבנטיים גם לעובדה ששיעור העולים ביחידות הלוחמות בצה"ל גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסיה. תופעה מקבילה ניתן לראות בקרב מהגרים לארה"ב מסין והודו, שכל המצוי בעולם המדע או ההיי טק יכול לראות עד כמה הם בולטים בפרסומים מדעיים ובהשתלבות בחברות מובילות; השאיפה למוביליות חברתית היתה גם היא חלק בלתי נפרד מהמוטיבציה הלימודית של היהודים בארה"ב, והעלמותה מסבירה את העובדה שהיום היהודים אינם בולטים כבעבר שם. במקרה של הסינים נדמה לי שגם להם יש מסורת לאומית ארוכה של עידוד למדנות - מה שאין כן אצל ההודים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש