|
||||
|
||||
תודה. בתגובה ההיא דיברתי לא על רוקיסטים אלא על רוקיסט*יות* ולב שבור, והסתמכתי על כמה דוגמאות (לא מספיקות, כנראה) שדגמתי, אבל לא נעשה מזה עניין. ייתכן שהשכלתי חסרה, אך אם כך הדבר - זה בתחומים אחרים לגמרי מאלה המוצעים בשורת ההפניות שבתגובתך החביבה. יפה אמרת, אלי מגן הוא אכן בעיקר ג'אזיסט (וקלאסי!), ושמורה לו בליבי פינה חמה עוד מן הזמנים שלמדתי בביה"ס היסודי ואת היית תלמידה גאה בגן חובה, הרבה לפני הקאמבק הנוכחי. כל השאר מסתדרים, כך נראה לי, וימשיכו להסתדר בינתיים - בלעדיי. אבל תודה, שוב, על האכפתיות והרצון הטוב. |
|
||||
|
||||
טוב, לגבי הנשים... קצת יותר קשה, אבל יש. ישנה מיכל קהן, דיקלה (הרבה שירי אהבה אבל בשטנץ קצת אחר), ו... אני צריכה לחשוב על זה. אלי מגן אכן הרטיט את לבי בימי הגן, כשביצע גרסא ישראלית לשיר של סטיבי וונדר יחד עם גלי עטרי ב''ראש כרוב''. |
|
||||
|
||||
מצאתי עוד אחת (אם כי טרם הספיקותי להאזין לה):http://www.skplus.co.il/Disk/disk010407.html |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |