בתשובה להמסביר לצרכן, 18/03/07 16:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא בטוח לגבי מה צריכות להיות זכויותיהם של אזרחים שאינם שוטרים במקרים כאלה. לדעתי, אם נעזוב לרגע את המשמר האזרחי, התנהגות אזרחית טובה, במקרה שאתה לא יכול לעצור את הפושע בלי סיכון גבוה שהוא ימות, היא להזעיק משטרה. ולגבי החוק, אם האזרח כיוון לרגליים, אז זאת הריגה, לא? (ויש נסיבות מקלות) אחרת מה ההבדל בין הריגה לבין רצח? זאת ודאי לא תאונת עבודה, כי הוא לא עובד. וזה גם המצב הרצוי לדעתי - מי שאינו שוטר ולא יודע בודאות שהוא ייפגע ברגליים, עדיף שלא יירה. חובת ההוכחה היא נושא מאד בעייתי, כי למעשה כמעט אף פעם אי אפשר להוכיח ששוטר כיוון לרגליים או לא. אז אם תטיל את חובת ההוכחה על התביעה, תקבל מצב שבו שוטרים שמכוונים לראש לעולם לא ישבו בכלא. אם תטיל את חובת ההוכחה על ההגנה, תקבל מצב שבו שוטרים שמכוונים לרגליים אבל לא יכולים להוכיח ישבו בכלא. אני אישית מעדיף את השני, כאשר חובת ההוכחה היא "מעבר לספק סביר" או משהו כזה. אפשר גם לקבוע תקנות מחמירות של מצבים בהם מותר לירות, כך ש"תאונות עבודה" כאלה יהיו נדירות. אני מבין שאתה מתנגד לחוק דרומי, נכון? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשטח הדברים באמת מסובכים. לכן, כשנהרג בנאדם בית-משפט שוקל כל מקרה לגופו, כדי להבין את הנסיבות ולשקול מה היה סביר, מה הייתה הכוונה, מה אפשר להוכיח וכו'. כאן אנחנו יכולים לעסוק רק ברמת העקרון. ברמה הזו: אני מעדיף לחיות בחברה שבה אזרחים עושים כל מה שצריך כדי למנוע פשע שמתרחש לנגד עיניהם. אם המשטרה בסביבה אז "כל מה שצריך" זה לקרוא לה. אבל אם לא, אז לדעתי על אזרח הגון לפעול כאילו הוא שוטר הגון. (באותו אופן שהאזרח ההגון צריך לפעול כרופא ולהגיש עזרה לפצוע, למרות שזה לא המקצוע שלו ויש סיכוי שהוא יטעה ויזיק לפצוע). אני גם מעדיף לחיות בחברה שבה מותר לאדם לשמור על גופו ורכושו. כשאדם מחדיר לשון לפיה של אישה בלי רשות וכשאין במקום שוטר, זכותה (אפילו חובתה - אם היא יכולה) להכניס לו סטירה, לאסור אותו באזיקים ואז לקרוא לשוטר. אם המטריד מתנגד ומפעיל כוח - או אפילו רק מאיים בכוח - אני סבור שזכותה של הנתקפת להוציא אקדח ולירות לו ברגל. לא בשביל להרוג אותו אלא בשביל לעצור אותו - אבל כשמוציאים אקדח דברים מסוכנים יכולים לקרות. זה לא אומר שהחדרת לשון קטנה מצדיקה הרג. זה רק אומר שהחברה (החוק) מגינה פחות על מי שפשע, לא עצר ואיים, מאשר על מי שניסה לעצור אותו. ולדעתי חברה כזו היא טובה יותר. מכאן אתה יכול לגזור מה, לדעתי, יש להתיר לחוואי לעשות כאשר מישהו מחדיר רגל קטנה לחוותו באישון לילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהחוק מגן יותר על מי הקורבן ולא על התוקפן. אבל זה לא אומר שכל עבירה מצדיקה כל תגובה, וההשוואה בין הטרדה מינית לבין השגת(?) גבול, היא קצת דמגוגית. וחוץ מזה, אני לא בטוח לגבי מה *צריך להיות* בעיני העונש של אישה שיורה במישהו שהכניס לה לשון לפה. ודאי לא כמו העונש של מישהי שפשוט יורה בחף מפשע, או אפילו לא דומה, אבל לוא דווקא שום עונש. זה תלוי בפרטי המקרה. ומעבר לזה, גם מה שאולי צריך להיות חוקי לדעתי, הוא לא בהכרח ההתנהגות האידיאלית לדעתי (הרי החוק צריך לתת לאדם איזשהו מרחב פעולה). ושוב, אני לא חושב שבכל מקרה שהמשטרה לא בסביבה, אזרחות טובה תהיה להחליף אותה. הסיכויים והסיכונים כאן שונים מהגשת עזרה לפצוע. אבל אני כן מסכים שאדם שירה ברגל (או *באמת* ניסה לירות ברגל, ולא ירה מרחוק עד שהוא פוגע במשהו) של מישהו שהתכוון לגנוב ממנו, לאחר שהזהיר אותו והוא לא עצר, ודאי שלא צריך לשבת הרבה בכלא, אם בכלל. אני לא מסכים שזה הדבר הנכון לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה סיכום ממצה של הדיון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |