בתשובה לאסף ארצי, 20/03/07 12:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אם מצד אחד העלאת טרמפיסטים לא היתה פוגעת באינטרסים של רוב האנשים, ומצד שני היא כן היתה גורמת להם להרגיש טוב עם עצמם, רוב האנשים היו מעלים טרמפיסטים. עובדה שזה לא קורה. מסקנה, העלאת טרמפיסטים פוגעת באינטרסים של המעלה. 2. עדיין, זה לא מסתדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כי כידוע, מרבית האנשים אף פעם לא טועים, ותמיד מנהלים את חייהם באופן שממקסם את האושר שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כמו שהאלמוני מתגובה 435994 אמר, וכמו שכתבתי בתגובה 435388, אנשים לא תמיד פועלים באופן הטוב ביותר עבור עצמם. 2. למה לא מסתדר? השודד אינו זולת? השקטת מצפונו והבטחת שלומו לא עוזרות לו? הנשדד לא פועל באופן כן ואמיתי? הוא לא מוותר על אינטרסים? זה נראה לי מתאים להגדרה 'אדם שמקריב את האינטרסים האישיים שלו למען עזרה כנה ואמיתית לזולתו עושה מעשה מוסרי'. או שפספסתי משהו, או שההגדרה לא מלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ההבדל בין "אנשים לא תמיד פועלים באופן הטוב ביותר עבור עצמם" לבין "אנשים לרוב לא פועלים באופן הטוב ביותר עבור עצמם" הוא אדיר. 2. הנשדד לא פועל באופן כן ואמיתי *למען* עזרה לשודד. אחרת, השודד לא היה צריך לשדוד מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תודה על התיקון. אכן - רוב האנשים, רוב הזמן, לא פועלים באופן הטוב ביותר עבור עצמם. 2. כמו לומר שמי שנותן כסף לקבצן לא פועל באופן אמיתי למענו, כי אם היה פועל למענו באופן אמיתי הקבצן לא היה צריך לקבץ נדבות. יש מי שעוזר הרבה, משקם אנשים, עוזר להם למצוא עבודה ולרכוש השכלה ולשפר את אורח חייהם. ויש מי שעוזר קצת, רק כשפונים אליו. זו עדיין עזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא חושב ככה. רוב האנשים, רוב הזמן פועלים באופן הטוב ביותר עבורם. 2. השודד, להבדיל מהקבצן, לא בא בבקשת עזרה, אלא בדרישה מלווה באיום. לכן ההענות לאיום היא במטרה להמנע ממימושו, ולא במטרה לעזור למאיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה מדבר על אלו שמעשנים, אלו שאוכלים זבל, אלו שמשתכרים, אלו שצועקים עד סף-התקף-לב, אלו שדוחים עבודות ושיעורי בית ל'מחר לנצח', אלו שישנים עד מאוחר, אלו שמתעצלים להתעמל, אלו שיושבים עקום ודופקים את הגב, אלו שחונים עקום, אלו שנדחפים בתור, אלו שזורקים נירות... או שאתה מדבר על 'רוב האנשים' האחרים, אלו שלא ראיתי וכמעט תמיד עושים את הדבר הנכון? 2. אני אחזור על הסיפור: השודד מכוון אקדח ודורש כסף. הנשדד המוסרי מושיט לשודד את כספו (נענה לאיום, כפי שציינת), לוחש ברוך 'זו לא אשמתך, ילדי, החברה האכזרית הסירה אותך מדרך הישר', ומוסיף 'אל תדאג, אני לא אסגיר אותך לידי השוטרים, אין לך סיבה לחשוש מפני'. השודד מתבלבל לרגע, ואז מתעשת וצועק 'ואל תעיז לספר לאף אחד!'. הנשדד המוסרי שולף אקדח, מכריז 'לאף אחד!', ויורה בעצמו. ניתן לחשוד שהוא נתן לשודד את הכסף רק בגלל האיום, והוא לא באמת מוסרי. אבל הוא עשה יותר מזה למען השודד, הוא הרגיע את מצפונו והבטיח את חירותו, תוך ויתור אמיץ על גאוותו ועל חייו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה לא רואה אנשים שהולכים לעבודה מסודרת? שקונים את המוצרים שהם צריכים? שעושים ביטוח? שהולכים לרופא שהם לא מרגישים טוב? שלומדים מקצועות בהם הם רוצים לעבוד? 2. כדבריך, הוא לא *ביקש* *עזרה*, הוא *דרש* *כסף*. אני לא רואה איך הענות לדרישה כזאת, והתאבדות, מהוות עזרה למישהו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן, אני רואה, לדעתי אני אחד מהם. ועדיין - זה מיעוט הפעולות. רוב הזמן אני טועה. 2. מה, לחזור שוב? הנשדד עשה שלושה דברים: נתן את הכסף, הרגיע (או לפחות, ניסה להרגיע) את מצפונו של השודד, והתאבד. איך זה עזר? השודד קיבל את הכסף, מצפונו (החלוד והחרישי, נכון) לא מייסר אותו, והוא בטוח שהשוטרים לא יעצרו אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תספור כמה פעולות אתה עושה ביום: כולל הכל, נשימה, אכילה, שתיה, שינה, עבודה... האמנם הרוב "טעות"? 2. השודד קיבל כסף והלך לשדוד עוד אנשים. מצפונו מייסר אותו גם על השוד וגם על החיים שלקח והשוטרים, השוטרים לא באמת מחפשים סתם שודדים, אבל מקרה מוות מסתורי של אדם שנמצא ללא כספו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. את רובן אני לא עושה נכון - לא נושם נכון, לא אוכל נכון, לא יושב נכון כשאני עובד, לא עובד בקצב נכון ובשעות הנכונות, לא שוכב נכון כשאני ישן... 2. טוב, אז הוא לא הצליח. אבל הוא ניסה בכנות לעזור באמת. הוא לא נכשל לגמרי - השודד לא יתייסר כי הנשדד שכנע אותו שהוא נותן את הכסף מרצונו, ושזו לא אשמתו. גם על החיים שנגדעו השודד לא יתייסר יותר מדי כי הנשדד התאבד (למען השודד, נכון, אבל מי ביקש ממנו?). והשוטרים? הוא התאבד, האקדח בידו, למה שמישהו יחפש שודד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם לא היית נושם נכון את רוב הנשימות שלך, לא היית חי. כנ"ל לגבי שאר מה שאתה עושה. 2. זה סיפור מופרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא כל כך מהר, אבל נכון. אנשים מקצרים את חייהם ופוגמים באיכות החיים בגלל הרבה טעויות קטנות. 2. זו תשובה לא מוסרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כמה זמן תחזיק מעמד בלי לנשום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי עכשיו, הצלחתי לעצור את הנשימה לחצי דקה בערך. אני משער שאני אתעלף תוך דקה, אולי קצת יותר, אבל אני מעדיף לא לנסות. למה אתה שואל, בעצם? אתה טוען שהעובדה שאני מצליח לתפקד מוכיחה שאני נושם נכון? אפשר לנשום לא נכון ועדיין לשרוד. חפש 'נשימה נכונה' בגוגל. הנה אחת מהתוצאות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נגררתם לפעולות לא רצוניות בדיון על מוסר? עוד מעט תגידו שמי שיש לו הפרעות בקצב הלב הוא לא רציונלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעדיף לא לנסות, ומקבל עוד החלטה נכונה. אחת ממאות החלטות נכונות שאתה מקבל מידי יום בלי להקדיש להן יותר מידי תשומת לב. אז מתוך 700 החלטות שקיבלת היום, היו לך 5 מוטעות? הרוב הוא עדיין ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכל תגובה שלכם בפתיל הזה מקורה בהחלטה לא נכונה, כך ש5 זה אנדרסטייטמנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב יותר מדי, זה לא בריא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. אז לי יש החלטה *אחת* לא נכונה. עדיין אתם עוברים אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שראובן אמר - הרוב לא היו החלטות. נראה לי שגם רוב האנשים שלא לוקחים טרמפיסטים לא מחליטים אלא לא שמים לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה את השולחן הזה מולך? אתה יכול לדפוק בו את הראש? לא דפקת? עוד החלטה. שוב לא דפקת? עוד החלטה. עדיין לא דפקת? עוד החלטה. רגע, בסוף החדר יש קיר, לא? למה אתה לא מנסה לטפס עליו? עוד החלטה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מתלבט אם לדפוק את הראש בשולחן או לא? (לא כשאתה קורא את התגובות שלי, בדרך כלל, בחיים הרגילים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לא תמיד צריך להתלבט בשביל לקבל את ההחלטה הנכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם אין התלבטות אין החלטה, זו פעולה אוטומטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש החלטה, היא פשוט קלה מאד ולא מאלצת אותך להתלבט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמו פיסיקה - הוא לא עומד במקום, הוא נע במהירות 0. זו לא פעולה אוטומטית, זו החלטה ללא התלבטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדה שיש אנשים שמקבלים החלטה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כשהברירה עולה. בדרך כלל רוב ה'אפשרויות' שאנשים יכולים, טכנית, לבחור בהן בכלל לא עולות על דעתם, רוב האנשים לא נעמדים פתאום ברחוב ותוקעים אצבע בגרון, גם כי זה מגעיל וגם כי הם בכלל לא חושבים על זה, לכן זו לא באמת החלטה. זה כמו שאלה במבחן אמריקאי עם תשובה אחת. (ובחלק מהמקרים - תשובה שגויה, אבל עדיין מאבדים נקודות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא שאלת אם זה "עולה על דעתי" (<תגובה 436305>) שאלת אם אני מתלבט. זה לא אותו הדבר. כן, הרבה פעמים באמת עולה על דעתי לדפוק את הראש על השולחן, לקפוץ מהחלון, לנסוע במהירות גבוהה מאד, לא לאכול וכו', ולא אני לא מתלבט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם עלה על דעתך להסמיק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת לגבי רוב האנשים, אבל אני לא לוקחת טרמפיסטים מאותה סיבה שאני (משתדלת) לא לעלות על טרמפים - מפחיד לי.* *וחוצמזה שבדרך כלל אין לי אוטו, אבל לא זו הנקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לטרמפים עם בריונים משופמים בסמטאות אפלות. תחשבי על מטיילים עם תיקים ושק''שים, או סבאים חביבים עם משקפיים עבים והיידן במערכת. (כן, אני יודע, אלו הכי מפחידים.) אז תסיעי טרמפיסטים על המטאטא, כשתהיי בטוחה שאת מפחידה אותם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |