|
מיכאל שלום,
הפסקה הראשונה כולה במכתבך מבוססת על הנחות דוגמטיות ומוטעות ביסודן; קורטוב הפן הרומנטי שלך (ככל הנראה) מהול בהנחות אלו, פיתח מן גישה של חקר-אדם במקום חקר-שיר, ועלכך סליחתי נתונה לך.
באשר לתפישותיך השיריות: נראה שהן מוצקות להפליא, כמו הכושר הסופיסטי שלך, ואתה עלול (וזו אך רק אפשרות) להיות לא-כשיר לדיון פיתוחי-רעיון, להבדין מו ההתנצחות המוכרת לנו היטב מערוץ 1, 2 ו-33.
אפרופו שלום חנוך, ז'אן ז'אק רוסו והיצ'קוק: נראה שסגנונו של אשר שכטר החל חודר אל עצמותיך כך או כך, שכן בהעדר אינצקלופדיה, מילון עברי-אנגלי, ידע בסיסי באסטרונומיה פילוסופית ו"די זמן" (כלשונו של ליאור גולגר) מצאתי עצמי אובד-עצות לגבי טיב רעיונך.
שהוסתר היטב בין ניסוחיך המדעיים, יש לציין.
|
|