|
המשטרה לעולם לא תוכל לתפוס את כל הפושעים. יותר מזה - גם לא תגיע למצב שעבור פשע יחיד הפושע יידע שרוב הסיכויים שהוא יגיע לכלא. כדי שזה יקרה תצטרך מאות אלפי שוטרים, אלפי שופטים, עשרות בתי כלא. שום סיכוי.
משטרה צריכה לעסוק לא רק בלכידת מבצעי פשעים, אלא קודם כל בניתוח הפשיעה כתופעה וכיצד למנוע אותה. מהם סוגי הפשעים הנפוצים? מה עושה אותם לכדאיים? מהו התהליך של ביצוע פשע כזה ואיפה נקודות התורפה שלו? האם הם מבוצעים בידי ארגונים וכיצד ניתן לטפל בארגונים האלה? כך, למשל, אם ברגע מסוים אחד הפשעים הבעייתיים יותר הוא גניבות רכב, סביר שלכידת גנבי רכב לא תהיה בהכרח הדרך היעילה לטפל בו; קל מאד לגנוב מכוניות, ואם ניתן לעשות את זה ולהרוויח בקלות יצוץ גנב חדש על כל גנב שתתפוס. אם תכפיל את מספר הלכידות תתפוס את הגנב, נניח, פעם בכל חמישים גניבות במקום פעם בכל מאה (הניחוש שלי הוא שזה יותר קרוב לחמש מאות במקום אלף). זה קשה מאד לביצוע, ולא ישפיע מהותית על הקף הגניבות. אתה צריך לבדוק מה קורה למכוניות הנגנבות. לאן לוקחים אותן? מיהם הסוחרים ומיהם המפרקים? למי נמכרים החלקים? אתה צריך למצוא את החוליה החלשה בשרשרת הזו ולטפל בה. אם המכוניות מועברות לשטחים, יתכן שהדבר הנכון הוא להציב שוטר בכל אחד מהמעברים בגדר ההפרדה ולבדוק כל מכונית; אם חברות הביטוח מחייבות את הנהגים להשתמש בחלפים משומשים צריך לחייב סוחרים להמציא אישור על מקורו של כל חלק, ולדרוש מהחברות להפסיק את הנוהג, וכך הלאה. זו דוגמה אחת, אבל יש עוד רבות כאלה. כמו ברפואה, גרם מניעה עדיף מקילו טיפול שלאחר מעשה - ולמרבה הצער, בשני המקרים תשומת הלב והתקציבים נוטים להיות מופנים לכיוון הלא נכון.
|
|