|
סביר שהאינטליגנציה של מאן דהו היא מהסוג שכיניתי בספרי "צרופית" כלומר יכולת על בסיס מצע (Array )או מטריצה של אוביקטים הנתונים בתודעה - לחולל צרופים חדשים. אך לא ליצור מערך חדש לגמרי, תוך שילוב נתונים ואוביקטים נוספים. לדוגמא היפוטתית המסברת את האוזן, הרי מדען בעל חשיבה צירופית שפרוסים בתודעתו אברי גוף האדם (או קצת אנטומיה), יאמר: הטענה המקובלת היא שהאדם חושב דרך המוח. ובכן, כדי לחדש, חייבים לחשוב על דבר אחר בקרב ווקטור או מטריצת האיברים הפרוסה כרגע לפני. מה אני רואה שם? ישבן? אולי ננסה לבדוק את הטענה שהאדם חושב בישבנו? נו, את זה ניפסול על הסף. אולי נבדוק את הצרוף המוחי של האונה הפאריאטלית, בשילוב עם תפקוד ההמיספרות ונכניס גם את בלוטת הפנקראס לתמונה? יש לי הרי צוות ממשומע במעבדה, אפשר להתחיל לעבוד. לא הגענו לכלום (אבל תמיד מוצאים "משהו") -זה טיבו של המדע. אבל לא חבל על הכסף של ממצאים דלים ביחס למאמץ והמשאבים המושקעים? אכן, הכל נעוץ בסוג האינטליגנציה המסויימת של מודל כוח האדם שבחרנו. מודל זה של אדם, במידה שהוא מחדש, הרי זה פרי פלגיאריזם הכרחי, ופרי יכולתו לחדד במאמץ נוסף עוד קצת את הדברים, דבר שהיה נעשה ממילא על ידי היוצר המקורי בפחות משאבים.
|
|