 |
אני מסכימה איתך. גם אני חושבת שמה שבעיקר נוצר כאן הוא אווירה. "הקו השקט" שהוצע פה מזכיר דווקא, לא עלינו, את מלחמת המפרץ.. השירים שיוצרים אווירה שקטה-לכאורה, מהורהרת, עצובה, הם אלה שמשאירים אותנו ב"יום זכרון". ודווקא כשיש קו שקט עם הזמן שוכחים שהרדיו פתוח, ו-זהו. אני אוהבת את המצב כפי שהוא (עד כמה שאפשר "לאהוב" משהו ביום זכרון). אני מתחברת לאווירה שמשודרת אליי, ו-כן, גם להרגשה שאלפי אנשים, ששומעים יחד אתי אותן מנגינות ברגע נתון, חושבים על אותו דבר. ואולי זה הרעיון - ליצור איזשהי תחושת אחידות, למרות הכל.וכמה שלא תציגו את השואה כמלחמה שהשתתפו בה עמים שונים, שהשפות בה היו שונות, אני - אישית - לעולם, ברגע שמישהו יציין "מלה"ע II", אחשוב על העם שלי. מה לעשות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש