|
אם כבר לא קוראים את כולו - מותר, באותה הזדמנות, להיפטר מהכבלים המאובנים של "עד עמוד...". הרי המורה לספרות לא עומדת שם למישהו על הראש ומקפידה שיתחיל בעמוד הראשון וימשיך באופן מסודר, עמוד אחרי עמוד.
רוצים לקרוא אותו ולא קוראים את הכל? אין שום צורך לקרוא בשיטה מכיתה א', 5,4,3,2,1...., עד שמגיעים לרגע ההישברות. דפדפו בנחת וקראו בדילוגים מה שבא ואיפה שבא, קטעים גדולים או קטנים, לפי כושר הספיגה האישי שלכם - זה יכול לקחת שבוע, חודש, שנה וגם, כמו שמישהו סיפר לי - ארבע שנים.
דפדפו, דלגו, קראו פה ושם ע"מ לקבל מושג כללי - והגיעו במהרה בימינו אל הפרק האחרון, המונולוג ה-juicy של מולי בלום. זהו הקטע שקוראים אותו רק בשביל הכיף, גם כשהאופנות הן - "יוליסס? קראתי! בטח קראתי! ספר שחבל על הזמן!", וגם כשהן מתהפכות בצורה קיצונית ל"יוליסס? מה פתאום?! אנ'לא מזוכיסט! וחוצמזה אף'חד לא קורא אותו עד הסוף! מי שאומר שקרא אותו מההתחלה ועד הסוף הוא שקרן!".
מולי בלום, "פנלופי", בשביל הכיף.
|
|