|
||||
|
||||
נו באמת, את, שנדמה לי שהצטיינת כאן בעבר בניתוחים ובסאב-טקסטים, *לך* צריך להסביר שלא מדובר בפרטים ביוגרפיים אלא בביטוי מנטלי? (לא רק אצל הזמרות האלה אלא באמנות בכלל). גם לא מדובר בדיוק בבנות שלושים, ובכל זאת בת השלושים התקועה היא הגדרה רגשית נכונה לחלקים נרחבים מן האוכלוסיה הנשית (והגברית, אבל בתחומים אחרים). ואגב, פרט משני - שירים, עכש"י, לא נכתבים ומופקים מהיום למחר. (ועוד אגב, בסוד, מאחורי הקלעים - מעבר למה שמופץ רשמית - בטוח שהמידע שבידך מדוייק? לא שזה משנה לעצם העניין) |
|
||||
|
||||
החברה של רונה קינן, העובדה שקרן פלס נשואה (חברה של?) איתי ושדנה ברגר יצאה עם אי-אילו רוקרים הן בגדר "ידע כללי שוטף". הזמרות עצמן מתייחסות לכך בלי בעיה בראיונות איתן. מבחינתי זה מדוייק מספיק. (וחוצמזה שההשוואה בין רונה קינן לאיה כורם גרמה לי לצרימה איומה באוזן, אבל אין לי הסבר אינטלגנטי מספיק בשביל לחלוק) |
|
||||
|
||||
פאטי סמית כותבת על טכס הקבלה שלה להיכל התהילה של הרוק. |
|
||||
|
||||
אני בתור מאזין וחובב רוק לא מתעסק הרבה בשאלה מה ביוגרפי ומה מנטלי. הבעיה מצידי היא שהרוקריות הישראליות שווה להסתכל עליהן אבל כמעט תמיד לא שווה לשמוע אותן. שמעת את השורה הראשונה ואתה כבר יודע מה יהיה הסיפור בכל השיר עד השורה האחרונה. ההתעסקות התמידית באני ובעצמי לא היתה מפריעה לי לו היא היתה כתובה טוב ולו לפחות מבחינה מוזיקלית היה בה מידי פעם משהו מפתיע או מרתק. יוצאת מכלל זה ברגר, שיש לה הרבה חומר על פני שנים והיתה אצלה התפתחות ששווה לעקוב אחריה. ואם ''דגמת'' רק שניים שלושה שירים שלה, אני מציע לך להשקיע בקצת יותר כדי לקבל מושג. |
|
||||
|
||||
מה זה "הצטיינת כאן בעבר"? ככה קברת אותי? אני עדיין חיה ואנתח כמה סאב-טקסטים שאני רוצה! |
|
||||
|
||||
נתתי לך כבוד (שוב לא הבנת, הכימיה בינינו הולכת וגוועת) - אצל אלוהים אין עבר ועתיד, העבר הוא רק בכאילללו - למעשה, אצלו כל הזמן כל הזמן כל הזמן רק הווה. (לא לבקש הסבר, זה כל כל עמוק שגם אני עצמי לא מבינה) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |