 |
אני לא יודע איך ל"אכול" את תגובתך. או ש"היה [בה] צליל זילזול" או שאת נותנת לחוש ההומור שלי קרדיט רב מדי. יכול להיות שבכותבך "אם בעיניך פול רובסון לא מעמיק וגו"' כיונת לשנינה המתיחסת לעומק קולו של זמר הבאס-באריטון המפורסם (דרך אגב אחד הזמרים המוערכים בעיניי).
לגופו של עניין, עלי להודות שאת צודקת. לא הייתי מודע להיקף השכלתו (בעיקר הלינגואיסטית) ופעילותו של הזמר ולכן הערכתו כלא-מעמיק היא חסרת בסיס. להגנתי אומר שהזמר התפרסם כזמר של שירי פולק אפרו-אמריקנים (ומכל העולם) ושירים אלו "עומקם" קשור בד"כ לפשטותם ולאו דוקא למורכבותם הרעיונית. (ושוב נראה שהתואר "מעמיק" הוא לא מתאים כאשר מתיחסים לאיכויות של שירים ובפרט שירי עם ומחאה). אאל"ט old man river נלקח מסרט מוזיקלי וההקשר למצוקת השחורים נבע מן הסאב-טקסט של הסרט יותר מאשר מן השיר עצמו. (אפשר גם לשאול מהי מידת העומק האינטלקטואלי של אדם שייחס לסטלין "deep humanity," "wise understanding," and dedication to peaceful co-existence. ? אולי לכל היותר משהו מסד"ג של סארטר.)
לגבי הפסקה האחרונה, אני מצטער, אך כנראה יש ביננו הבדלי טעם (ולאו דוקא עניין של הבנה). אני דוקא זוכר את פורטיס של "רד מעל מסך הטלביזיה שלי". לי זה נראה יותר סקס פיסטולס מאשר ז'אק ברל או אפילו קורט קוביין. הם צווחו ובעטו לכל עבר, כנראה מתוך נסיון לזעזע את הבורגנים. בשירים שלהם לא מצאתי התיחסות או הזדהות עם מצבו או מצוקותיו של איזשהו חלק מן המין האנושי. נכון שאני לא מכיר יותר מדי את כל יצירתם של פורטיסחרוף, ואם תמצאי אצלם משהו מסוג "ערבב את הטיח אחמד" של אהוד בנאי או "שיר כאב" הבאמת יפה של מאיר אריאל, אאלץ להודות בטעותי גם בעניין זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש