|
אני למדתי אצלו לפני אי אלו שנים, ולכן אוכל לתרום (לשם שינוי) מידיעותי. בקורס החובה ההמוני המבחנים נבדקו על ידי המתרגלים, אשר הנחו את התרגיל הנלווה. בקורסים קטנים ו"אישיים" יותר של פרי לא הוגשו לבסוף מבחנים אלא עבודות. עכשיו, בעבודה הסטודנט צריך להרשים את המרצה (כל מרצה) באופן שבו הוא מבסס את טענותיו. כמובן שקשה יותר להרשים מרצה בעבודת הניתוח שלך כאשר הוא לא מסכים בכלל עם הטיעון המרכזי (למרות שגם זה הצליח לי פה ושם).
הניסיון שלי עם פרי (שכעת יוצא מהקשרו) הוא כזה: מאחר שלא הייתי מרוצה מהציון הבינוני שקיבלתי אי פעם, שאלתי אותו על כך בשעת הקבלה. בעוברו על העבודה הוא הראה לי שהוא כתב בה את מילת ההתפעלות שלו (לא זוכרת כבר אם "טוב!" או "יפה!" או "כן!") רק פעם אחת. ציון באמת טוב היה צריך לנבוע מלפחות שלוש קריאות שכאלו.
ואם אני כבר כאן אז הנה תמצות הבנתי הפרשנית (יותר מ5 מילים) לדבריו של פרי: הקצינה עברה סערה נפשית בעקבות מעשיו של רמון לא משום שהוא תקף אותה אלא משום שמיניותה המופגנת היא בלתי מודעת, ותגובתו המינית כלפיה הכריחה אותה להיות מודעת למיניותה לרגע. ומאחר שהיא דמות בלתי מובנת ומושתקת, הסובבים אותה והמערכת המשפטית לא יכלו להחיל את מצבה הפסיכולוגי בתפיסתם ולפעול בהתאם. 1
1 כמובן שניתן לתמצת עוד אמירות מדבריו של פרי. אמירה חוזרת עשויה להיות למשל "השופטות בנות זנונים".
|
|