|
||||
|
||||
יכול להיות שיש משהו בדבריך, אבל אם כך אז אני תולה את הבעייתיות שאני מרגיש (ואני מרגיש אותה לפני הניסיון להסבירה בנימוקים) בלחן. אם באמת המילים האלו צריכות להיות מושרות באנרגיה רוקית, אז הלחן צריך להיות אנרגטי-רוקי בהתאמה. אם אלתרמן כשכתב את המילים חשב על זמרה כמו של סחרוף, אז אלתר (לא שמתי לב קודם לצירוף המקרים!) כשכתב את הלחן חשב על זמרה נוגה, כמו של גל. (אני מניח שאלתרמן בחר "איילת" ולא "איילה" רק בגלל המשקל.) |
|
||||
|
||||
(והחרוז...) |
|
||||
|
||||
(איזה?) |
|
||||
|
||||
(''איילת... ללכת'', אפילו שזה לא ממש בסוף שורה...) |
|
||||
|
||||
(וגם לא ממש חרוז... נראה לי מקרי) |
|
||||
|
||||
(יודע מה? יכול להיות) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |