|
אריאל זילבר זכה ליחס מזלזל כשהתבטא בגנות ההתנתקות, זה נכון, אבל לא בגלל איכות היצירה שלו, אלא בגלל האופן המסורבל שבו הוא ביטא את דעותיו, והשירים שחיבר בתקופת ההתנתקות, שככל שאני זוכר אותם לא ביטאו כמעט כלום מהכישרון שלו. זילבר נפל למלכודת טיפוסית ליוצרים, שמנצלים את הפלטפורמה שהם בנו בעצמם כדי להתבטא פוליטית בכלים שאינם ייחודיים להם, ובכך מערערים בעצמם את השם הטוב שנוצר להם (למשל: ההערה של סאראמאגו על השואה). המקרה של זילבר מזכיר לי משפט שאמרה פעם שולמית לפיד, שכשהיא כותבת, היא מרגישה כאילו משהו חכם ממנה משתלט עליה. כלומר: אם אתה מוזיקאי טוב בעל דעות ימניות, הכלי האפקטיבי ביותר לביטויין הוא ע"י יציקתן לקאדר היצירה שלך, ללא קשר לעיתוי פוליטי ספציפי שאתה נרתם אליו. עד כה, לא נתקלתי בכאלו, כך שאני בספק שהם שותקים מפחד.
|
|