 |
אני לא כל-כך מסכים איתך. יש אולי להשתמש במושגים אחרים עבור המקרים האחרים (כפי שאני מבין קורה). אני חושב שזה צורך פרקטי.
אני לא מכיר את הנושא כנראה כמוך, אבל על פניו נראה לי שמי שממש לא מסוגל לתקשר לא יוכל (ותקן אותי אם אני טועה) למשל ללכת ללימודים, לצבא, לתפקד בלי עזרה יומיומית ועוד ולכן חייב עזרה מאד אינטנסיבית. לעומת זאת אם לי למשל יש מוח שהוא יותר כהגדרת ברון-כהן בספרו "ההבדל המהותי", systemizer (אולי זה קשור, יש לי תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב) ופחות empathizer אז אולי יש לי כישורים חברתיים פחות טובים מהממוצע (למשל באמת קשה לי לפעמים ליצור קשר עין כשאני מדבר עם מישהו, כשאני לא מדבר זו פחות בעיה) כי אז צריך, אם בכלל, התייחסות שונה לגמרי, זה לא צריך לפגום בצורך בהתייחסות כלשהי.
ואוסיף דוגמא: אפשר לדבר על בני אדם, גברים כנשים וטוב לעשות כך מהרבה סיבות כי ברמה האנטומית למשל ובהשוואה לשאר בעלי החיים יש לנו הרבה יותר משותף משונה, אבל בכל זאת אנחנו מבדילים בהרבה מקרים בגלל צרכים פרקטיים (וגם בגלל הנטיה המחשבתית לקטלג) בין גברים לנשים כי עדיין יש שוני שקשה לא להתייחס אליו.
נדמה לי שקראתי שאחת התכונות שמאפיינות את הספקרום הנ"ל (הנה התייחסתי לשיטתך) וכפי שמופיע במבן הAQ היא הירידה לפרטים. החלוקה והשוני הם, לטעמי, הירידה לפרטים. הספקרום (אל אף "אינסופיותו") הוא במידה מסויימת פרט אחד... :-)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש