|
||||
|
||||
גם אני הצטערתי. אחרי הרשימה שבתגובה 433825 הרגשתי כמו אשה שהתחרתה בהרמת משקולות, אלא שבטעות עשתה זאת במקצה הגברים והגיעה בקושי גדול לגמר ורק עתה הבינה שמקומה בכלל היה בתחרות יופי. היה בזה משהו מרגיע ומרומם לדעת שאני בכלל שייך לקבוצה אחרת, שמלכתחילה אינה אמורה לעשות חיל בעניינים בהם אני מתקשה (היום או בעבר). מצד שני זה הציג כל הישג בהם כניצחון מפואר. נו טוב, אז אני סתם כזה אחד רגיל שטוב מן הממוצע בדברים מסויימים ונופל ממנו באחרים. |
|
||||
|
||||
ברנש חברותי שכמוך? איך יכולת להעלות על הדעת שאתה אוטיסט? |
|
||||
|
||||
זה גם מה שאני חשבתי, אלא שלכל יום בשבוע יש לי צבע, כך שאולי אני לא כזה חברותי. אגב, שלישי ורביעי שלי כשל הכותב. |
|
||||
|
||||
החלק של הסינאסתזיה זה רק הבונוס. זה ודאי לא משהו שמרחיק חברים. |
|
||||
|
||||
הייתי בטוח שזה מה שמרחיק אותם. נו טוב, אמשיך לחפש (: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |