|
אכן, קשה להסביר מה בדיוק מנסים הצדדים להשיג. ההיפותזה שלך לא מסתדרת, מאחר והעימות בין רבאני והברית הצפונית לבין הטליבאן התנהל תמיד על בסיס אתני - הטג'יקים, האוזבקים והחזרים בברית הצפונית, אל מול הפשטונים בטליבאן. גם אם יתעלמו מחלוקה זו לעתה, איזה אינטרס משותף יש להם?
היפותזה אחרת: מוחמד עומר ושאר מנהיגי הטליבאן מבינים שבוש צריך להפיל את משטר הטליבאן, או לפחות להעניש אותו בצורה קשה, כדי להראות לאמריקאים תוצאות כלשהם ב"מלחמה נגד הטרור", כביכול, בה פתח. לכן, הם מעדיפים לתת לו את קאבול במתנה (גם אם בניגוד לרצונו) ולפרוש לדרום המדינה, שם יש להם בסיס אתני ופוליטי חזק בהרבה. הם מקווים שבסיס זה ירתיע את האמריקאים, ומקווים כך לשמור על שלטונם לפחות בחצי מאפגניסטאן.
אגב, יכול להיות שהסיבה לכך שעוד לא נעשה שימוש ב"אל-ג'זירה" היא העובדה שהאזור בו שהה כתב התחנה בקאבול הופצץ, והקשר עימו אבד.
|
|