בתשובה לעדי, 26/02/07 20:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתך אנשים ישימו את הילד שלהם בגן עם 6 ילדים אוטיסטים ואחר כך בכיתה עם ילדים מפגרים ו/או אוטיסטים כדי לקבל כסף ו"יותר השקעה" בחינוך שלו? לדעתך נוח להורים לתלות כל בעיה שמתעוררת באוטיזם של הילד, והם משתמשים בזה כסתם תרוץ? לדעתך אנשים משקיעים כסף וזמן בטיפולים אצל קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פסיכולוגים, וכו' וכו' וכו' כי זה נוח וכיף? אני מציעה לך להיכנס לפורום "אוטיזם, אספרגר ופידידי" בתפוז כדי לראות את הלך הרוח של הורים שילדיהם אובחנו כאוטיסטים, את הפאניקה הראשונית, את המרדף אחר הטיפולים והחיפוש אחר השיטה הטובה ביותר, ואת הייאוש, הדכאון והעייפות שתוקפים מדי פעם כמעט כל אחד, לצד התקווה שאולי הילד יצליח איכשהו "לצאת מזה", לדבר (אם הוא לא מדבר) ולהשתלב בחברה. יתכן שיש שרלטנים בתחום הטיפול באוטיזם ואולי אף בתחום האבחון, אבל אני לא מאמינה לרגע שיש הורה שלא באמת מאמין/חושד/חושש שילדו אוטיסט ורץ איתו לאבחונים בשביל הכסף ובשביל לשים אותו סתם בחינוך המיוחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבתגובה 434024 נעשה בלבול בין אבחון אוטיזם לבין אבחוני לקויות למידה קלות, שבהן אולי באמת התפתח בשנים האחרונות שוק פרוץ, במידה מסויימת. בארה"ב גדל מאוד אחוז אבחוני האוטיזם במשך הזמן, והדבר מעורר שם ויכוחים וסימני שאלה, ואולי גם טיעוני קלות-יתר באבחונים. בארץ, על פי כל המידע המקובל, המצב שונה. היחס בתחום זה, מצד הרופאים ומצד כל הגורמים האבחוניים והטיפוליים - הוא עדיין יחס רציני וכבד ראש, והקביעה הסופית נעשית בעקבות בדיקות רבות ובסיומם של שיקולים רציניים ומעמיקים. המשפחות, כשהן מקבלות את הבשורה הקשה - אכן מתייחסות אליה בתחילה כאל אסון, וזוהי באמת שטות גמורה לטעון שהן רואות בהגדרת הילד כאוטיסט עניין שיש לשאוף אליו כמקור נוח לקבלת קצבאות והקלות מס. לבעל/ת תגובה 434024 - ראה/י דיון 1646. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי יש אנשים שעושים דברים כאלה, לא "סתם" ולא בגלל נוחות או ציניות דווקא, אלא מתוך חרדה ורצון אמיתי לעזור לילד. וזו אמירה מנסיון אישי. אלא שזה לא תמיד ובהכרח הדבר הנכון לעשות. האם ביקרת בגן של החינוך המיוחד? אני ביקרתי. זה לא מקום שהורים היו נרתעים ממנו. היו בו כמה ילדים מקסימים, מיוחדים, לא מתאימים לסטיגמה של "מפגרים", והם זכו לתשומת לב רבה ואיכותית יותר מכמה גנים רגילים שראיתי. וחלקם ישתלבו אחר כך בחינוך הרגיל - זו מגמה מוצהרת של משרד החינוך. יש לי אמפתיה רבה להורים שבהם מדובר. הביקורת שלי היא לא עליהם אלא על הממסד, שלפעמים מעודד את החרדה על חשבון הילד, ותוך כדי כך יוצר זילות של האבחנה, אינפלציה במספר המאובחנים, וגזל תקציבים מאלה שבאמת צריכים אותם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |