|
||||
|
||||
אני יכול לקבל שקיים ספקטרום רחב של מאפייני התנהגות שנע ברציפות מקשיי תקשורת קלים עם החברה ועד לאוטיזם קשה. קשה לקבל שאוטיסט שלא מדבר, לא כותב ולמעשה לא מתקשר בכלל באופן מילולי עם הסובבים אותו הוא אותה תופעה כמו תסמונת אספרגר. צריך, לדעתי, להפריד ברמת המינוח בין אנשים שמסיבות נוירולוגיות או נפשיות מתקשים להסתדר בחברה הרגילה ולתקשר עימה ובין אנשים שלא מסוגלים להסתדר בחברה הרגילה ולתקשר עימה. |
|
||||
|
||||
ראשית כל- תסמונת אספרגר מובדלת מהרבה מאוד תסמונות ומקרים שמאוגדים תחת ה"קשת האוטיסטית". אוטיסט כמו שתארת לא מוגדר (עד כמה שזה משנה) כ'אספרגרי' ואף אחד לא טוען כך. אבל אם האס"ים בעצמם ורוב האנשים שבאים במגע עימם (חוץ מאולי הורי האספרגרים) בוחרים לראות את המשותף המשמעותי (ראה הרשימה למעלה) על הנבדל הלא כל כך משמעותי ("נורמלי ייה!!!") כנראה שיש בזה משהו. |
|
||||
|
||||
לי נראה שהדבר המשמעותי ביותר הוא יכולת התפקוד בחברה, ה''נורמלית'', אבל אולי זה רק אני ככה. |
|
||||
|
||||
לא רק אתה, גם רוב ה''נורמלים''. אבל העניין הוא שכמו שבדיון אחר פה הוחלט ברוב כלשהו שלכל יהודי שמורה הזכות להגדרה עצמית, כך גם לאס''ים. או במילים אחרות- כנראה שהמאפיינים האלו יותר משמעותיים להם מהתפקוד הנורמלי בחברה ה''נורמלית'' שלנו. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם ההגדרה העצמית של הא"סים המתקשרים (חן גרשוני וחברי הקהילה) יכולה לתפוס גם את ה"אוטיסט שלא מדבר, לא כותב ולמעשה לא מתקשר בכלל באופן מילולי עם הסובבים אותו" שאיזי מדבר עליו: אם נשאל אותו אם הוא רואה עצמו כחלק מהקהילה, או כיצד הוא מגדיר את עצמו, הוא לא יוכל לענות וכנראה בכלל לא להבין את השאלה. |
|
||||
|
||||
זו שאלה מצויינת. בעוד שרבים מהאוטיסטים המתקשרים טוענים שהקהילה האוטיסטית מסוגלת להכיל את כל האוטיסטים באשר הם, ניראה לי שהיא מסוגלת להכיל רק את אלה המסוגלים להביע (באמצעות דיבור, כתיבה, או שפת סימנים) את רצונם להשתייך לקהילה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |